דברים טובים מביא הפייסבוק אל תוך חיי. הפנייה שקבלתי מהגר כהן, אל דף הפייסבוק של "עונות ברוח", ספר חדש על מטבח צמחוני (מה לי ולצמחונות?) עיצוב ואוירה (או, כאן כבר מרגיש לי בית!), שכתבה המורה שלה ליוגה (!) דפנה שני, פתחה עבורי דלת לחברות מסעירה ולשת"פים חדשים ומרגשים.
בעודי מעלעלת ומתענגת בין צילומים נפלאים, תוך שאני מלייקת במרץ שאינו מבייש שפן עם בטריה של דורסל, העלתי שאלה לגבי זהותו של הצלם המוכשר. הצלם המוכשר נתגלה (איך לא...) כצלמת מוכשרת, שחזרה אלי בעצמה במסר פרטי. מספר צלמים מוכשרים השתתפו בהפקה הזו, כולל הכותבת עצמה, דפנה שני, אבל אני, מסתבר, הענקתי את רוב הלייקים שלי לצלמת נירית גור קרבי.


עוד סיבה נהדרת עבורי לאהוב את נירית גור קרבי היא המורכבות שלה. מיכלול עיסוקיה ומוקדי העיניין בחייה הוא עשיר, מורכב ויוצא דופן. נתחיל בקריירה המתפתחת אצלה באופן תמידי. הבחורה למדה עבודה סוציאלית ואף עסקה בתחום כמה שנים. צילום היא למדה במכללת קריית אונו ועל לימודי אומנות בבית ברל, היא שוקדת בימים אלו ממש.
ואם תהיתם איך יש לה זמן לכל תהליך ההתפתחות הנפלא הזה שמלווה אותה לאורך כל (38 שנות) חייה, תוסיפו לתהייה הזאת את העובדה שהיא גם אמא יצירתית ומאוד מחוייבת לשלושה ילדים מקסימים (ואתן יודעות כבר מה אני חושבת על כל מי שיש לה יותר ילדים מאשר לי...!)
התמהיל המיוחד הזה של עבודה סוציאלית/צילום/אמנות, בהחלט ניכר בעבודתה ונותן לך גם כלים לראות דברים בצורה יחודית לה. בתמונה שלמטה היא צילמה אותי, לאחר היכרות קצרה מאוד. ובכל זאת, אני מרגישה שהיא הצליחה לראות אותי בצורה מאוד מדוייקת. היא אפילו קלטה אצלי את שבריר השניה שבה אני הכי פוטוגנית. שניונת לאחר ה"צ'יז" שבו שאני דופקת חיוך גדול ומאיר עיניים, יש נפילת מתח קטנטנה, וזה הרגע הקצרצר הזה שבו צריך לסחוט את ההדק...
צילומים למגזין הם אירוע מכונן במיוחד עבור עידן. מבחינתו הוא המרוויח הגדול מה"עסקה" וזה אפילו יותר שווה מסתם לארח. מבחינתי זה כמו כלה ביום חתונתה... יותר טוב מזה היא כבר (כניראה) לא תראה... מיקסום פוטנציאל של סדר ותשומת לב לכל פינה בבית, תוך הקצעת משאבים מיוחדים לטובת הפרוייקט.
וכשאני מתכוונת למשאבים מיוחדים, אני בראש ובראשונה מתקשרת ל"יעל שחר".
תרשו לי להיות מעט פיוטית ולהקדיש את מילות השיר הבא ליקירת הבלוג, המוזכרת לעיל:
If there's something strange

in your neighborhood
Who you gonna call? - Yael Shahar!
If there's something weird
and it don't look good
Who you gonna call? - Yael Shahar!
יעל שחר, היא אשה יקרה ומוכשרת, שעבורי באופן אישי, היא גם סוג של מושיעה. יעל התברכה באוסף יוצא דופן של כישורים כאלו, שכשחילקו כישורים, אני כניראה עמדתי בתור אחר ולא זכיתי לקבל מהם, אפילו לא פירורים...
התור שיעל עמדה בו היה תור פרקטי להפליא, שכלל מתנות כגון ארגון וסדר. כאחת כזו, אשר חפה מהכישורים שהוזכרו להלן, אני מוצאת את אלו שהתברכו בהם, כלא פחות ממושיעים ובשל כך אני מוקסמת ומעריצה את עבודתם.
ביומיים בלבד, עם חיוך גדול, הרבה מילות עידוד והמון סבלנות, הפכה יעל את ביתנו לכזה שסחט מחמאות לא רק מאלו שקראו את הכתבה ב"לאשה", אלה מדיירי הבית עצמו והאנשים החשובים בחיי, עידן והבנות. במהלך שני ימי הצילומים (של עדי ושל נירית) הרחקתי את הבנות (ובעיקר את עצמי) מרחק ביטחון מהבית והגינה, שלא לפגוע במלאכת הקודש של יעל...
אם יש משהו חשוב שלמדתי בתהליך הזה, זה שבאמת לא צריך לחכות להזדמנויות חגיגיות וכדאי מדי פעם להזמין מישהו מיקצועי, עם עיין טובה ומיומנויות סידור ואירגון, שיעזור לכם להתאהב בבית שלכם מחדש. אני רוצה להודות ליעל, שהפכה את המטלה הזאת עבורי לחוויה וגם שמחה להמליץ לכם על שירותיה המצויינים. יעל שחר, היא עסק של בן אדם אחד, עם יכולות מופלאות. אז א הבית שלכם זקוק לריענון, עיצוב, סדר ואירגון, אני ממליצה לכם בחום להתקשר ליעל ולהזמין אותה אל ביתכם, 050-8223086. אה, ולא בשבת...
אני אוהבת בצילומים של נירית את הניקיון, האור וגם את הזום שנכנס ממש אל תוך ה"skin" של החומר. תראו כמה יפים הם פירות היער הקייציים בקערית הקרמיקה המקסימה של רותי ברוט. בכל פעם שאני שולחת יד לקערית ואוספת ממנה פרי, אני "גונבת" סיבוב ומלטפת את תבליטי הפרחים הקטנים שמעטרים את פנים הקערית.
כסאות פינת האוכל החדשים שלנו, נתגלו בטיימינג מושלם, כשבוע לפני הצילומים במערום זבל לפינוי באחד המושבים הסמוכים לביתי. מזל שיש לי עין חדה ומכונית עם תא מטען ענק. האוצר נתגלה גם בטיימינג מושלם, באחד הבקרים שיצאתי לסיבוב בשוק הפשפשים.
כחצי שעה לאחר שהכסאות נאספו הם הועברו לידיו הנאמנות של ניסים המשפץ משוק הפשפשים. ניסים חיבר, חיזק והעביר שיוף. על הצבע שתכננתי לכסאות, החלטתי לוותר, כשראיתי את הגוון הרך והמקסים של העץ הטבעי.
אני אוהבת זכוכית בניפוח ידני, טקסטיל, קרמיקה ועבודות יד. מגע חם של קסם ותשומת לב שהושקעו בעיצוב של פריט עם הרבה אהבה והנאה.
גם פרחים ופירות, אני אוהבת לקטוף בשדה ולאכול מהעץ. טעמם של התאנים הגדלות על העץ שלנו הוא מתוק במיוחד ועץ הלימון מצליח תמיד להפתיע אותי בנדיבותו ובשפע שהןא מרעיף עלינו. את עצי הלימון והתאנה נטענו לפני כחמש שנים, כשהגענו למזכרת בתיה. קבלנו את העצים כמתנת חתונה מחברים טובים. זאת מתנה מקסימה שאנחנו נהנים ממנה בכל יום.
אני אוהבת מאוד את התאורה בבית שלנו. יש המון פתחים שמכניסים את האור פנימה ברכות. האור מזין אותי באנרגיה ונותן לי כוחות והשראה. לא הייתי יכולה לחיות בבית חשוך.
הבית הזקן שלנו, משנת 1883, מכיל נישות רבות ועדנים רחבים של חלונות. אני אוהבת להשתמש בפינות הללו כמדפים לחפצים הרבים שלנו. זה נח וגם יפה.
חדר הילדות משתנה באופן תדיר, בהתאם לצרכים שלנו. בקרוב תוחלף מיטת התינוקות של נגה במיטת ברזל לבנה, כמו זאת של עלמה. הרבה קולות צחוק נשמעים מהחדר הזה. עלמה מצחיקה את נגה וזאת עונה לה בגלי צחוק מתפרצים, שאיש לא יכול לעמוד בפניהם...
אני אוהבת להחליף לעיתים קרובות חפצים בחדר, מנורות, תמונות, טקסטיל, בובות וצעצועים. מאוד קל וכיף לרענן את מראה החדר.

וגם הצצונת קטנה אל הסטודיו שלי, אבל זה כבר עולם שלם ונושא לפוסט בפני עצמו...