שמי קרן שביט (לשעבר: קרן שחם), יזמית לייף סטייל, מעצבת אופנה ומורת דרך לחיים טובים. נשואה לעידן ואמא גאה לעלמה (10) ונגה (7). את ביתנו בנינו בקיבוץ גבת, בעמק יזרעאל. הגשמנו חלום של חיי משפחה בטבע ובכפר. את עבודתי אני חולקת בין העיר ובין הכפר, משתדלת להנות מכל העולמות. יוצרת בסטודיו שלי "בית לחלוצות" השוכן בתוך מוזאון העמק בקיבוץ יפעת (גם חנות הבית ממוקמת שם) ומבלה זמן גם בחנות הדגל הממוקמת ברחוב שנקין, בלב ת"א ובמכירות קונספט חוויתיות שאני יוצרת ומפיקה. "טוב ויפה" הוא הבלוג האישי שלי, אותו אני כותבת כבר 8 שנים. הוא משמש לי כיומן אישי ובו אני כותבת על כל מה שטוב ויפה בעיני. מוזמנים להצטרף אלי למסעותי.
צרו קשר: 050-9474785
FOLLOW ME
הצטרפו לרשימת תפוצה
רוצים לקבל עדכון למייל שלכם כל פעם שאני מפרסמת פוסט?
רשמו את כתובת האימייל:
המייל שלך נוסף לרשימת התפוצה!

געגועים לסיני - חלק א' - פוסט מהדרך

16 10

את החופשה השנתית שלנו, בחרנו גם השנה לעשות מעבר לגבול הכי דרומי שלנו, בסיני. בשבוע האחרון של אוגוסט, כשכל המדינה בילתה בשיא החום בכל המדינה, החלטנו לנסוע למקום עם ים (הים התיכון זה לא ים!), הרים, מדבר ואנשים מעניינים. סיני הוא אילת בתולית, עם מרחבים אין סופיים, שהגורם האנושי עדיין לא גילה, השתלט, עיבד ואיבד.

בערב הנסיעה, נגה הקטנה (אז, בת 5 חודשים) נאספה ע"י הסבאים לחופשה בקיבוץ (גבת). אנחנו השקמנו קום, העמסנו את המכונית והתחלנו את המסע הקטן שלנו. מבחינתנו, מרגע הידוק החגורות, החופשה התחילה!

את ארוחת הבוקר בחרנו לאכול ב"חוות קורנמל", שממוקמת כשני ק"מ מצומת טללים, לכיוון שדה בוקר. עבורנו, זאת לא הפעם הראשונה במקום. למעשה זאת אחת הנקודות החביבות עלינו  בנגב. מדובר בחוות בודדים הממוקמת על דרך הבשמים. החווה עלתה לקרקע ב-1997 ע"י ענת ודניאל קורנמל, שהקימו במקום מחלבת בוטיק יחודית. הגבינות, מבוססות על חלב עדר עיזים, הגדלות בתנאי אקלים מדברי יחודי. בנוסף למחלבה יש במקום גם מסעדה קטנה וחביבה, במבנה שבנוי משני קרונות רכבת. המבנה ניצב מעל ואדי והנוף הנשקף ממנו שובה כל לב. יש שם גם זולה נחמדה וחנות קטנה. בחנות ניתן להצטייד ולצאת לפיקניק באיזור.

 

 

אנחנו בחרנו במסעדה הממוזגת, עם הנוף הקסום ומנות עם שמות אקזוטיים כמו "העיניים של רוני", "הגר בתנור" ו"מקלות עדנה". את הקפה יצאנו לשתות בזולה שבחוץ. עלמה התמקדה בשיפור יכולות הקפיצה שלה (מוטיב הצפרדע שלה עוד יופיע בהמשך) ואנחנו נהננו מהבריזה, מהנוף ומהביחדנס שלנו.

 

 

אחרי הארוחה הטובה המשכנו להדרים, חנינו את הרכב בסמוך לגבול טאבה ועברנו את הגבול בזריזות ובקלילות. הנהג הקבוע שלנו, אבו ג'יהמה, המתין לנו מעבר לגבול ואנחנו קפצנו בשמחה על האוטו הגדול והממוזג שלו.
התמונות הבאות מוקדשות לדרך שאנחנו נוהגים לעבור בכל פעם בדרכנו ל"אננדה" גן העדן הפרטי שלנו. 

 


 

 

 

 

באננדה קיבל את פנינו בשמחה, שיח עוז, עם כוסות גדולים של מיץ היביסקוס קר ומתוק, כמו שרק בסיני אפשר לשתות. חיוך מטופש נמרח לנו על השפתיים ולא ירד משם במשך חמישה ימים... לתמונה המדהימה הזו אני קוראת ים - יבשה. היא מצליחה להעביר את הקונטרסט ואת עצמת יופיו של המקום. ההרים, החול והמדבר ומצד שני הים הכחול שאני אוהבת כל כך, על כל אוצרותיו ויופיו.

 

 

את שני הפוסטים הבאים, אקדיש בנפרד לים וליבשה.
אז תנו לי עוד יום או יומיים ואנסה להעביר את עצמת החוויה שלנו במקום, בשני פוסטים נוספים.

שתהיה לכם שבת מקסימה ורוצו לים לנצל רגעים אחרונים של סופ"ש קייצי.

 

6 תגובות
התגובה שלך נקלטה במערכת ותפורסם אחרי אישור
השארת תגובה
ענת 6 16.10.2010

איזה יופי... הנופים מוכרים והגעגועים צפים אבל לא הייתי שם כל כך הרבה שנים!

Anonymous 6 16.10.2010

אח איזה יופי

הורדת לי כמה שנים מהחיים עם התמונות האלו

באופן משעשע זה משחק עם הגעגועים שלי להודו

חכי שבעלי יראה את זה

נראה לי שהחופשה הבאה שלנו תהיה בסיני

כמו תמיד את מדהימה ומתוקה להפליא

queenbee1

ציפי לוין 0 17.10.2010

מקסים! יופי ראשוני ונהדר! אני לא אגיע לשם, לזוגי יש שקולים שונים, אבל ככה אני יכולה לראות מה אני מפסידה!

עינת 0 17.10.2010

נראה כל כל רגוע ונעים!

גילה 0 17.10.2010

היי קרן,סוף סוף.התגעגעתי לפוסטים שלך ואלייך בכלל.טוב,עכשו אני מבינה שנפשת להנהתך.מגיע לך!!!היה שווה לחכות.הפוסט מדהים.אין על סיני.מקום עם אוירה מיסטית ונופים מהפנטים.מחכה להמשך דיווחים.

ורד והדס 1 18.10.2010

היי קרן, הצילומים בפוסט הקודם והזה מדהימים! פשוט להתמוגג.
גם אני רוצה מצלמה כזאת !!! (מצרפת לרשימת המשאלות ..)

© קרן שביט 2012
צור קשר 050-6422333