שמי קרן שביט (לשעבר: קרן שחם), יזמית לייף סטייל, מעצבת אופנה ומורת דרך לחיים טובים. נשואה לעידן ואמא גאה לעלמה (10) ונגה (7). את ביתנו בנינו בקיבוץ גבת, בעמק יזרעאל. הגשמנו חלום של חיי משפחה בטבע ובכפר. את עבודתי אני חולקת בין העיר ובין הכפר, משתדלת להנות מכל העולמות. יוצרת בסטודיו שלי "בית לחלוצות" השוכן בתוך מוזאון העמק בקיבוץ יפעת (גם חנות הבית ממוקמת שם) ומבלה זמן גם בחנות הדגל הממוקמת ברחוב שנקין, בלב ת"א ובמכירות קונספט חוויתיות שאני יוצרת ומפיקה. "טוב ויפה" הוא הבלוג האישי שלי, אותו אני כותבת כבר 8 שנים. הוא משמש לי כיומן אישי ובו אני כותבת על כל מה שטוב ויפה בעיני. מוזמנים להצטרף אלי למסעותי.
צרו קשר: 050-9474785
FOLLOW ME
הצטרפו לרשימת תפוצה
רוצים לקבל עדכון למייל שלכם כל פעם שאני מפרסמת פוסט?
רשמו את כתובת האימייל:
המייל שלך נוסף לרשימת התפוצה!

הום סטיילינג - קסם איסוף החפצים

04 05
שאלה: מה קונים לאישה שיש לה הכל?
תשובתי: עוד!
זאת שאלה ששואלים אותי הרבה וזה מה שאני תמיד עונה...
מסתבר שלשובע שלנו אין גבול, לגבי המקום? זה כבר סיפור אחר.
תיקראו לי שיטחית, אבל אני אוהבת לקנות! את בעיית המקום פתרתי באופן פרקטי ויצירתי, אני פשוט קונה לאחרים... חוש הקניות המחודד שלי לא נותן לי מנוח, זה קצת כמו בשיר "יוסי ילד שלי מוצלח"... אני פוסעת לי בשדרה (רוטשילד?) בדיוק כמוהו וכל חתלתול או כלבלב שנקראים בדרכי, פשוט "עושים לי עיניים" ואני חייבת לאסוף אותם איתי (בדרך לקופה...).
איזה כיף לקנות... למצוא מציאה ולא להפנות לה עורף... הרעיון הוא למצוא בית חם שיאמץ את ה"חתלתולים" וה"כלבים" הללו ולמזלי אני פוגשת הרבה נשים חמות עם לב רחב...
יש לי חולשה לקופסאות פח וגם לכלים מאמייל. אוסף אקלקטי של כלים חדשים או ישנים, מזרח ארופאים, סקנדינבים או אסייאתים, הכל הולך... אצלי הויטרינה היא קיבוץ גלויות.
לכל כלי יש את הסיפור שלו ובכל אחד הוא מעורר אסוציאציות אחרות. למשל שני הכלים עם הציפורים, כאן בתמונה מימין (למטה) כבר צולמו והופיעו לא אחת בבלוג. כמות המיילים והתגובות הנרגשות שקופסאות הפח הללו מעוררות, מדהימות אותי בכל פעם מחדש. מסתבר שכניראה לא היתה אף סבתא שלא רכשה לעצמה בשנות השבעים בארץ, קופסא אחת או שתיים. לרוב הקופסאות הססגוניות הללו, שאין לי מושג היכן נמכרו ולאיזו מטרה, שימשו לאיחסון של עוגיות או סוכריות נחשקות. מי שיש לו עוד מידע על הקופסאות הללו, מוזמן להגיב בסוף הפוסט ולשתף...
אני למשל זוכרת שסבא יעקב היה קורא לי אליו ונותן לי קופסא גדולה שכזו, ממנה הייתי צריכה לבחור סוכריה בצבע ורוד, כתום, צהוב או לבן. סבא שלי נפטר כשהייתי בת 4 כך שכניראה מדובר בזיכרון ויזואלי חזק במיוחד, שמלווה אותי מגיל צעיר.
החפצים שאני הכי אוהבת כניראה שייכים לאיזה מילון מושגים ויזואלי, שנחקק בזכרוני ובליבי בגיל צעיר. בכל פעם שאני נתקלת בחפץ שכזה, הוא מעלה בי רגש, שגם אם אני לא יודעת במדוייק לאן לקשר אותו, די ברור לי שמתישהו הוא נצרב בלוח ההשראה הפרטי שלי.
הויטרינה הגדולה שבסטודיו שלי היא סוג של לוח השראה
אני מוצאת את הפריטים המקסימים האלו בשווקים, בחנויות יד שניה, באתרי אינטרנט כגון Etsy ו- Ebay ובחנויות עיצוב שוות שמחזיקות מותגים מיבוא של נקודה בכפר או Sofi.
את בובות ה"נחום תקום" הללו קניתי בחנות ספרים רוסית באלנבי. הן היו נפוצות מאוד ברוסיה ומזכירות לי את  הנאיביות של שנות השבעים בהן גדלתי
לסיום, זהו הרכש החדש והשווה שלי, קיבלתי ללידה שובר זיכוי בחנות "לה -קאזה" ברחובות וכשנכנסתי וראיתי את הקופסאות מאירות העיניים הללו, ידעתי שהן חוזרות איתי הביתה...
אני הייתי קונה אותן גם בלי המילוי, אבל כשפותחים כל קופסא מגלים ערכה מקסימה, בכל קופסא עם תוכן אחר. בקופסאת התורכיז יש קיט לניקוי נעליים, בכתומה יש ערכת תפירה ובצהובה יש אוצר בלום... מראה ומסרק מקסימים מפלסטיק, קוקיות וסיכות מאלפות בסגנון רטרו, שעשו לעלמה את השבוע...
שיהיה לכם סופ"ש נפלא, שמח וצבעוני כמו הפוסט הזה.
22 תגובות
התגובה שלך נקלטה במערכת ותפורסם אחרי אישור
השארת תגובה
עדנה 2 04.05.2010

איזה כיף לשטוף את העיניים בפריטים האלה.
הרחבת לי את הלב לכמה דקות :-)

noga 2 04.05.2010

קופסאות עם ציפורים! גם לי יש את הסט הזה, אבל עם מכסה אדום ורקע שמנת. הם היו של אמא שלי ומצאתי אותן לפני כשנה במחסן של סבא (כמובן שהחרמתי!). אני אשאל אותה אם היא זוכרת מאיפה הן

בארון של גיברת קאופמן 2 04.05.2010

האוסף שלך משגע ומרגש והקופסאות מלה קאזה - וואו! פתאום אני מצטערת שעזבתי את רחובות..

karen shavit 2 04.05.2010

מרב יקירתי,
הקופסאות הן יבוא של סופי בר אדון,
יש אותן בחנות חדשה ונפלאה ברמת החייל, חנות שאם עדיין לא היית שם,
את חייבת לרוץ... קלקשוז,
גם היא, בדיוק כמוך, עם שורשים רחובותיים,
הבעלים שלה היא רבקה מ"ריפ" המיתולוגית.
נשיקות...
וד"ש לרבקה.

עדי26 2 04.05.2010

שתהיי לי בריאה קרן- הבובות "נחום תקום" האלה- היו בשבילי פנטזיה שהפכה למירוץ מטורף להשיג ואני גאה לומר שהצלחתי ויש אותם בחנות שלי(במלאי מוגבל מאוד-מאוד..). כבר אמרתי לך ש great mind think alike וזה שוב מוכיח את עצמו...
נשיקות,
עדי
www.shooka.net

Anonymous 3 05.05.2010

יוווווווווווווווווווווו איזה פוסט של עונג!!!!
מכירה הכל מקרוב ועדיין......עשית לי את הערב!

נתנאלה

חגית 3 05.05.2010

איזה פוסט צבעוני והשראתי. תענוג! אני מאוהבת בקופסאות פח, ומאוד אהבתי שקראת לתצוגה שלך לוח השראה, זה בדיוק מה שזה! :-)

ענת 3 05.05.2010

קרן, כמו תמיד עונג צרוף של אסתטיקה, צבעוניות וצילומים מקצועיים.

רינת 3 05.05.2010

איזה יופי!!
אני מתה על קופסאות בכלל ופח בפרט..
אשמח לדעת איך קוראים לחנות ברמת החיל ומה הכתובת שלה..
תודה
רינת

karen shavit 3 05.05.2010

רינת,
לחנות ברמת החיל קוראים "קלקשוז",
רח' הברזל 6 03-6441450
רצ"ב לינק:
http://www.qlqchose.co.il/
לבעלת החנות קוראים רבקה,
תמסרי לה ד"ש ממני...
יש שם גם את התכשיטים שלי.
קניה מהנה...
(:

daf 3 05.05.2010

יש לך פוסטים כ"כ יפים, מרנינים ופשוט כאלה שעושים טוב על הלב.
שלא לדבר על האושר שנגרם לי מעצם הידיעה שאני לא היחידה שכ"כ אוהבת חפצים ושלא תמיד צריך קופסא בשביל "לשים משהו בתוכו" ושזה בסדר לקנות בשביל היופי :)

טלי 3 05.05.2010

באמת שמחה לעיניים וללב.
יש מקבילה ספרותית שהולמת בדיוק, "גברת אחת מרחוב בצלאל" של יורם טהרלב, שם הגברת קונה נברשת שחסרה לה נורא, מנדולינה שבה תוכל לנגן בכל חג ומסיבה, כלוב עם תוכי ועוד ועוד (-:

ודרך אגב, הנחום תקומיות עדיין הולכות חזק ברוסיה, הבאתי משם אחת לא מזמן

Anonymous 3 05.05.2010

מקסים מקסים
אבל למה לא צילמת גם את תוכן שאר הקופסאות ,נשארתי עם טעם של עוד


מאד נהנת לקוא ולאות את בלוגך

mekoopelet 3 05.05.2010

יקירה, קיר הקןפסאות שלך הוא בלתי נשכח, בכלל, חויה להיות אצלך בסטודיו, את חייבת לצלם את קופסת התפירה מבפנים, אני מתה לדעת מה יש שםץ

ליאת 3 05.05.2010

איזה יופי של צבעוניות..פוסט מקסים!!

מיקי 4 06.05.2010

קרן שלום,
כרגיל, פוסט משמח ונעים לעין.. בהזדמנות זו ארצה לשאול מתי אפשר להגיע ולראות מעשי ידיך, אולי איזה יום שישי שבכל מקרה את מקבלת אורחים תוכלי להודיע גם לנו. לחלופין, אולי יש חנות המוכרת את מטעמיך באיזור ירושלים והסביבה?
אולי כי אני די חדשה כאן אינני מבינה לגמרי איך מתנהלים העיניינים, האם בימי חול של השבוע המקום פתוח בשעות מסויימות או רק בקביעה מראש?
תודה וסוף שבוע רגוע... מיכל

Eti 4 06.05.2010

קרן, האוסף שלך מקסים,אכן הוא מראה את מקור ההשראה ליצירתיות הבאה לידי ביטוי בתכשיטים שאת מעצבת.

בדומה אלייך, יש לי חולשה לכלים מאמייל, קופסאות פח, חפצים מסקנדינוויה ויפן ולאחרונה גם לפריטים ממזרח אירופה.... ורכשתי את בובת הנחום-תקום הנאיבית הזו,בחנות רוסית ברחובות.

יום מקסים
אתי

רינת 4 06.05.2010

קרן,
תודה תודה שהכרת לי את קלקשוז..
הקופסאות של הקיטים מעלפות!! קיט התפירה לקוח בגדול.. (יש גם קיט אפייה מתוק ביותר..)
אני בהחלט יכולה לעבור לגור בחנות הזו.
בואי נגיד שעכשיו אני יודעת לאן אני שולחת את בעלי ביומולדת שלי...
תודה!!!
(הם יודעים שאת עושה להם כזה יח"צ?)

Anonymous 5 07.05.2010

קרן יקרה

כ"גרופי" של הפוסט שלך שתמיד עושה לי טוב על הנשמה, נהניתי לראות את האוספים שלך.

מאיפה האנרגיות הבלתי נלאות שלך?

תענוג..... תמשיכי לענג את הקוראות שלך.

ציפי

נקודות 6 08.05.2010

בתור חובבת קופסאות פח.... עשית לי ממש מנהרת הזמן לשנות השבעים העליזות, שגם אצלינו בבית כיכבה קופסת פח לבנה עם ציפורים ומכסה תכלת זהה לזו שלך בתור מאחסנת עוגיות. יש לי הפתעה בשבילך את לא צריכה לרוץ עד תל אביב הרחוקה לבובות נחום תקום.... כבר לפני שנתיים או יותר בכל פעם שאני עוברת ברחוב אחד העם בעיר... רחובות כמעט מול הסידקית של אלי... יש חנות ספרים רוסית ושם יושבות להן בנחת כבר שנים (דוהות בשמש) אחיותיהן התאומות של בובות הנחום תקום שלך ואף בנות דוד אחרות עם בגדים ירוקים, רק אתמול עברתי לידן וכל פעם אני מסתכלת עליהן כבר שנים ותוהה אם הן יפות, וחבל שהן לא עשויות פח כי אז היו יפות עוד יותר...ובכלל אכן יש לך אוסף יפה ומרשים.

kbp 6 08.05.2010

מאיפה הקופסאות האדומות עם הפרחים? הן הורסות!!!

שירלי 5 14.05.2010

היי קרן,מאז שגיליתי את הבלוג שלך אני נהנית בכל פעם שאני נכנסת אליו זה מעורר בי השראה ושמחה.אני היא זו ששלחה לך לאימייל שאלה לגבי הקופסאות עם הציפורים וסיפרתי לך שזה מזכיר לי את הבית של סבתא שלי שבכניסה היה לו ארון מזווה שם הייתה מונחת לה קופסת הציפורים ובתוכה עוגיות ממולאות בכל טוב. אחותי ואני מחפשות כבר זמן רב את הקופסא הזו . היום ביקרתי בסטודיו של ענת סגל ופתאום... ראיתי את הקופסא עם הציפורים בשמחה הרמתי לראות את המחיר אך היה רשום עליה "לא למכירה" ענת סיפרה שאותו היום היו לקופסא ביקושים .כניראה שהיא מעוררת ברבים מבני גילי (40 וצפונה)זכרונות של ילדות.קרן תמשיכי לכתוב ולשמח אותנו.ואולי אף לעשות מכירה בקרוב אני בטוח אגיע ואולי תשמחי אותי עם קופסת הציפורים. להתראות שירלי.

© קרן שביט 2012
צור קשר 050-6422333