הבטחנו לבנות שנראה החורף שלג וסוף השבוע האחרון נראה כטיימינג מבטיח לכבוש את ההר. הצטיידנו היטב במיטב "בגדי השלג" שלנו, ארזנו תיקים (ללילה), אספנו חברים טובים איתנו ויצאנו לדרך. ביום חורפי משגע טיפסנו בדרך יפיפיה במעלה הרמה, לאורך גדר הגבול הירדני. כשהגענו לרמה הרמנו טלפונים ל"יודעי דבר" ולאכזבתנו גילינו שאתר החרמון סגור, שאין שלג בשום (!) מקום אחר ושהאזור פקוק הרמתית ע"י מכוניות של אנשים שלא הקשיבו להמלצות חברים/אמצעי התקשורת...
שינוי בתוכניות עודכן במערכת והחלטנו להנות מכל הטבע והיופי שמסביב. עצרנו במפל העליון של שמורת נחל יהודיה. נהננו מהנוף, הצמחיה, המים הגועשים במפל וגם מבוץ!
ביציאה מהשמורה שיפשפתי את עיני למראה שלט מאיר עיניים... די... מה יהיה איתי ועם טירוף הפשפשים שלי... כנראה שיש דברים שאי אפשר לברוח מהם...  (:
טוב... עם הגורל כנראה שלא צריך להתווכח... נכנסנו למכונית ועקבנו אחר השילוט שהביא אותנו לחנות גדולה במושב אניעם הסמוך. במקום מצאנו אוצרות לרוב וגם דברים מיוחדים שאפשר למצוא רק בארץ אחרת... (הגולן זה חו"ל, לא?)

הצצונת לכמה פריטים יפים שמשכו לי את העיין. רכישות לא בצענו במקום, בכל זאת... ברכב חיכו לנו גברים, תינוקות ואפס מקום מיותר לשקיות...
אניעם התגלה כישוב קטן וקסום, כמו אי בעולם אחר. יש שם כפר אומנים עם מתחם של חנויות, מדרחוב, בתי קפה וגם פסל בטון של פיל מדבר שמסביר על מיחזור. הילדים נהנו ואנחנו נהננו מהם.
בעקבות השינויים בתוכניות החלטנו להקדים ולהגיע אל הצימר שלנו, בקתה בקדיתא, אלא מה?
עלינו במעלה ההר לקדיתא, נהנים מהנוף עוצר נשימה של יער ביריה. הקשנו את הקוד בכניסה ושערי הברזל הכבדים נפתחו לצדדים וסמנו לנו להכנס פנימה לאורך מרבד של רקפות וכלניות.

התמונה שלמעלה צולמה מאחת הזויות שחלונות הענק והנוף הפנורמי הנשקף מהם איפשרו. קשה לתאר את הקסם הזה במילים ואפילו תמונות מתקשות לתאר את האושר הזה שקפץ עלינו.
הפעם לקחנו את בקתה מס' 3 שהיא בקתה ענקית ומוארת עם קיר חלונות אין סופי שמכניס את הטבע לצימר, אבל לא את הגשם והקור... כל זוג קיבל חדר שינה משלו ומקלחת צמודה. הילדים השתלטו על הסלון האינסופי, רצו, קפצו והשתוללו בין כל המזרונים והכריות שבמקום.
חופשה של שני זוגות עם תחומי עיניין משותפים וילדים באותם גילאים - זה להיט! הילדים העסיקו את עצמם ואנחנו הכנו תה צמחים בקומקום גדול, שמנו דיסק של לאונרד כהן במערכת ונישנשנו כל מיני דברים טעימים שהבנו איתנו לשם.

מירב ואני ישבנו מול האח עם הרגליים למעלה והבנים (עידן ויקי) תיקתקו מנות שף והזרימו לשולחן... נגה גילתה ששתי אהבות מאוד גדולות שלה (תותים ואריות) התממשקו לספר אחד מוצלח במיוחד (האריה שאהב תות...) והיא רצה בבקתה עם הספר בהתלהבות וצעקה כל הזמן: "תות... תות!"
גם ספר המנדלות היפות של טלי כהן צדק נמצא כאטרקציה מוצלחת בסוף השבוע ואומץ גם ע"י המבוגרים שבחבורה... (מה זה אומץ? לא יכולנו להניח אותן בצד... ממכר הדבר הזה...)
בבוקר שלמחרת טיילנו באזור שלמרגלות קדיתא. עצרנו ביער קסום, יער עין זיתים, שנראה לנו נדיר ומכושף. בין עצי האורן הדקים והגבוהים גילנו מרבדים רחבים של פטריות שונות ומשונות. צילמתי כמה פטריות ושלחתי לדורון גולדמן (מקדיתא) באינסטגרם, שיזהה עבורי את הזנים הראויים למאכל.
אספנו במקום לקט מרשים של יסעורית ואורניות ולמחרת הוספנו להנות מפסטה טעימה עם הפטריות שאספנו. הילדים חיפשו בין הפטריות את הדרדסים, כי היה ברור הרי שהגענו לכפר שלהם...
בשנים האחרונות, אני מוצאת את החורף כהרבה יותר אטרקטיבי מבעבר. למדתי להנות מכל מיני מתנות קטנות, שהחורף מביא איתו.
 את הבבושקות היפות האלו, מצאתי אתמול בחנות "רק שניה" שבגדרה. מתנת חורף מקסימה שרכשתי מיד במקום.