לרגע קסום אחד, בכל יום שני בצהריים, הבית שלנו מפסיק להיות בית של אבא, אמא, ילדה וכלבה, לובש את בגדי החג ההדוקים שלו, מכניס את הבטן פנימה ועוצר את נשימתו לכמה שעות קסומות. לרגל המאורע השבועי המשמח, החלטתי לשלוף את המצלמה ולתעד (לפני שהבלאגן יחזור...)











ובהזדמנות זו, אני רוצה להודות למושיע שלי, הקוסם שמשיב את הסדר אל ביתנו, ישראל המנקה! תודה שאתה מופיע בכל שבוע, תודה שאתה מסדר את הכריות בדיוק בזוית שאני אוהבת ותודה שאתה מזכיר לי כמה שאני אוהבת את הבית שלנו.





אני קוראת לזה "סידור ז'ורנל". ככה הבית שלך נראה, אחרי שסידרת אותו לכבוד הצלמים, האורחים, או הקליינטים הפוטנציאלים שבאים לקנות את הבית. שניה אחרי שהפלשים כבים, האורחים עוזבים והקליינטים מתלהבים, את אוספת את המחמאות, מתעטפת ביופי הנעים הזה ולאט לאט החיים חודרים אל תוך הקסם הזה ובשקט יוצרים קסם אחר, משל עצמם. צעצועים מפוזרים, צלחות בכיור, בקבוקי מטרנה, ערימת כביסה שמחכה שיקפלו אותה... החיים.

אני מתנצלת אם הפוסט יצא קצת פילוסופי ופיוטי... זה מה שקורה כשאני שואפת קצת יותר מדי אדי אקונומיקה...

הפוסט מוקדש לבעלי האהוב עידן, שמאוד אוהב כשבאים אורחים...