

פוסט אישי: או "זהירות - סיפור לידה לפניך!"
14 03ואכן, לגוף שלי כמעט אין זיכרונות, אבל סיפור הלידה של עלמה נצרב בתודעתי לעד.
זה הפוסט הכי אישי שקראתן כאן בבלוג ואני מודה שהתלבטתי רבות אם להעלותו או לא. יש בי איזשהו קול שמבקש לשמוע אותו שוב, ואף להשמיעו (ביחד עם קולות אחרים, נוספים)... אני כותבת אותו בדיוק שבוע לפני שנקבע לי המועד לניתוח הקיסרי של בתי השנייה, ואם אתן קוראות אותו עכשיו, אז כנראה שבכל זאת נתתי לו אור ירוק...
ליתר ביטחון הכנתי את תירוץ ההיריון השחוק והידוע, התירוץ שתמיד עובד: "הורמונים... הורמונים..."
כמו בעלון המצורף לכל תרופה, אתן כמה אזהרות למשתמש: אם את בהיריון (במיוחד ראשון), סובלת מלחץ דם גבוה, לב חלש, או היפוכונדריה באופן כללי, אני ממליצה לך להימנע מקריאת השורות הבאות...
זה סיפור שיש בו יותר טקסט מתמונות. אין בו תיאורים גרפיים מבעיתים וזאת לא סיבה להרחיק את צלחת הנשנושים מהמחשב, אבל יש בו כמה רגעים דרמטיים וגורליים שבגללם החסיר לבם של האנשים שהקיפו אותי פעימה אחת, או יותר.
סיפורנו מתחיל ביום שישי בבוקר, בסיור בשוק הכרמל, בו עידן התמקד בקניות האוכל ואני בפרחים. באותו יום נכנסתי לשבוע ה-40 להיריון והחלטתי לנצל את פריחות פברואר כדאי שבמידה ואלד באותו שבוע (כצפוי), אוכל להביא את עלמה לבית מלא בפרחי בר.
בבית הנחתי את הפרחים בדלי במטבח ולא התפניתי לסדר אותם בשל הרגשה כללית רעה, תשישות ותחושות דומות המתלוות להיריון. בשבת בבוקר, ההרגשה הרעה החריפה. אמא שלי הגיעה ומצאה אותי שרועה על פוף בסלון בפוזה חצי מעולפת ואת הפרחים בדלי במטבח אחרי יום שלם שלא מצאתי את הכוחות לגעת בהם. היא הסיקה מיד שאני גוססת ולי פשוט לא היה כוח להתווכח איתה, אז הסכמתי לנסוע לביה"ח.
הגענו לבי"ח קפלן בתוך 5 דקות. שם, בפני הרופא הצעיר שקבל אותי, היטבתי לתאר את הרגשתי באופן הביזארי הבא: "אני מרגישה כאילו זורם לי בגוף דם של מישהו אחר, כאילו שזה לא הדם שלי. משהו בסירקולציה שלי מרגיש אחרת..."
הסטאז'ר, שכבר הכיר אותי באופן אישי כסרבנית אשפוז סדרתית (בשל סדרת תאונות קטנות שפקדו אותי בסוף ההיריון ובעקבותיהן הגעתי מספר פעמים למיון יולדות) וכמישהי שמשפט מהסוג הנ"ל שיצא מפיה אינו אופייני לה, החליט להאמין לתיאור ההזוי שנתתי לו ובעקבותיו לשלוח דגימות דם שלי לבדיקת תפקודי כבד במעבדה.
בעקבות הבדיקות ולחץ הדם הגבוה שנמדד לי במיון, הוא התעקש לאשפז אותי. להפתעתו, לא התנגדתי הפעם. הרגשתי שבאמת משהו מוזר עובר עליי.
ביום ראשון בבוקר הגיעו תוצאות הבדיקות שהצביעו על מצב קטטוני. אנזימים של הכבד, שערך הנורמה שלהם הוא בד"כ בין 4 ל-31, עברו אצלי את ה-1000...
רופא שנשלח אל מיטתי ניסה לשמור על ארשת פנים רגועה וביקש ש"ליתר ביטחון" אכנס לצום (כהכנה לקיסרי חירום).
תוך כדי שאני מתחקרת אותו ביסודיות, הובהר לי שיש שני תסריטים אופציונאליים: הראשון (האופטימי...) שחליתי בצהבת, ואז יעדיפו לא לילד אותי.
לגבי התסריט השני, העדיפו לא להיכנס איתי לפרטים מכיוון שהוא כל כך נדיר (היה רק מקרה אחד כזה בביה"ח). אם כך, נשלחתי בדחיפות לאולטרסאונד של הכבד, שאמור היה להבהיר את הסוגיה
האולטרסאונד היה חד משמעי. צהבת זה לא! (אף על פי שבשלבים הללו כבר באמת התחלתי להצהיב...)
קונסיליום מפואר של בכירי הרופאים התכנס לדון בנושא ולבסוף נכנס פרופ' בליקשטיין, מנהל היחידה להיריון בסיכון גבוה, והסביר לי את המצב.
אובחנתי כסובלת מ- AFLP, או Acute Fatty Liver of Pregnancy, סוג של רעלת היריון נדירה מאוד, שמתפתחת בשלבים מאוחרים.
לא אתיש אתכם בפרטים, אבל מדובר בתהליך מהיר מאוד של קריסת הכבד ומערכותיו בשל מעין "קצר כימי" בין האם לתינוק. הפתרון היחיד המוכר לרפואה (לא יודעים על זה כלום, בקיצור...) הוא הפסקת ההיריון. או במילים קצת יותר סימפטיות: יילוד מיידי.
פרופ' בליקשטיין הגיע לדבר איתי ושאל אם קבלתי הסבר מקיף על הסיכונים. אמרתי לו שחתמתי על הטפסים, אבל לא ממש הקשבתי. הוא הסביר לי בעדינות שהסכנה גבוהה מאוד ושיש סיכוי שאצא מהניתוח הזה נטולת רחם, אבל עם תינוקת בריאה. שאלתי אותו אם זה התסריט הכי גרוע שניתן לצפות לו והוא ענה לי ברצינות שלא. אמרתי לו, שאם ככה, אני בידיים שלהם וסומכת עליהם שיעשו את העבודה הכי טובה שהם יכולים.
באמת הרגשתי שאני בידיים טובות ויכולה לסמוך עליו, למרות שהיו לא מעט מקרים מהסוג הזה שהסתיימו בהשתלות כבד ואפילו במוות.
המפגש היה מרגש מאוד וכל מי שהיה בסביבתנו מחה דמעה. עלמה נולדה עם צהבת קלה (שכיח מאוד בקרב תינוקות), אבל הצהובה האמיתית בחדר היתה אני...

יש לי רגש מיוחד לקשתות. אני מתייחסת אליהן כאילו הן נשלחו אליי באופן פרטי, לחזק אותי ברגעים קשים ולהציף אותי באופטימיות. מבחינתי, זוהי תופעת הטבע הכי מרשימה שקיימת והאדם שהדביק אותי באהבה הזו הוא אבא שלי, דודו, שנפטר 5 שנים לפני לידתה של עלמה.
מי שמכיר אותי ואת אמונותיי יודע עד כמה לא אופייני לי לומר זאת, אבל הרגשתי שאבא שלי היה שם בשבילי ברגעים הקשים ושמר עליי.
הרגשתי את זה באופן חזק, ודאי וברור, ממש כמו הקשת הזו שהופיעה לנגד עיניי.
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
היום, יום א' ה- 14.03.10 בשעה 08:45, הגיחה אל אוויר העולם בניתוח קיסרי יזום בתנו הקטנה, נגה שביט, במשקל 3.774 ק"ג. לאם ולבתה שלום.
מזל טוב להולדת נגה!!
ב"ה שנגמר בשלום.
גם לי יש "באמתחתי" סיפור לידה מפחיד.......שתודה לאל גם הוא רק בגדר זיכרון ...
החלמה מהירה!!
דליה ב
מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!
ברכות לנגה על הצטרפותה למשפחתכם. מאחלת לכם אושר עד אין קץ...
מזל טוב!!
שהקשת תצבע את חייכם בכל צבעיה
פזית
מזל טוב, את כותבת מקסים.
השארת אותי עם דמעות בעיניים
אכן סיפור מיוחד ומרגש.
ברכות חמות להולדת נגה ולהרחבת המשפחה.
יקירתי - מאחלת לכם את כל האושר שיש לעולם להציע!!!
שתדעו נחת מה"רכש" החדש.
מאחלת לכם המון בריאות וחיוכים!
נשיקות!
תם.
אני כולי מרוגשת!!! גרמתי לפתוח את הבוקר בנצנוץ מעה מהתרגשות וזה אחד מסיפורי הלידה הכי מרגשים ששמעתי בחיי, אוהבת את האופטימיות שבך והפרטים שאליהם את שמה לב, מאחלת לך סיפור לידה חדש, אופטימי, קליל ור' זיכרי שמניסיוני, החלמה מניתוח קיסרי שני בקלילות זה אפשרי והכל בראש.
נשיקות וחיבוקים
חיפושולי
קרן היקרה.
קודם כל מזל טוב!
עדיין לא התמזל מזלי לחוות לידה אבל ברפואה אני מבינה ממש קצת (אני מתנדבת במד"א)...
בכל מקרה, הבלוג שלך נותן לי כל שבוע טעימה להשראה ויציאה מהשבוע השגרתי. אני בטוחה שנגה תהיה תוספת נפלאה למשפחה ומאחלת, לכולכם, רק בריאות. שתתעסקי רק עם פרחי בר.. (כנראה שעדיף לא צהובים).
אגב אני איתך בנושא הקשתות... כשנגה קצת תגדל, ולאמא שלה יהיה קצת כוח אני מציעה לכן לטפס למקום שנקרא סרטבה. זה בבקעת הירדן ובחודשים ינואר-אפריל, כשעוד יש קצת גשם, יש שם קשתות מדהימות. לראייה, אני שולחת לך למייל כמה תמונות.
שיהיה שבוע מקסים.
נינה
mazal tov!!!
מזל טוב
איזה סיפור...
העיקר שהסוף טוב!
מזל טוב ענקי להולדת נגה.
מאחלת לך הפעם התאוששות מהירה יותר והרבה נחת ורוגע עם שתי הנסיכות.
ואו....
אני כבר מנויה לבלוג שלך כחצי שנה, ומעולם לא הגבתי,
אבל אני יושבת פה עם דמעות התרגשות שזולגות על פניי...
מאחלת לך לידה שנייה קלה ובריאה
עם קשת בשמיים
היי קרן,
ריגשת אותי עד דמעות,של שמחה כמובן.המון מזל טוב.מרגישה כאילו אחותי הקטנה ילדה היום.ים של אהבה.
גילה.
מזל טוב להולדת נגה! השם מקסים.. שתזכו לגדלה בנחת, בריאות, שמחה ושלוה עם עלמה.
הסיפור מרגש, קראתי בנשימה עצורה- איזה ניסים! המון בריאות לכולכם!
פוסט כל כך כל כך מרגש עד דמעות
המון המון מזל טוב להולדת נגה וברכות לעלמה וכמובן לבעלך והכי חשוב לך שעברת את זה בשלום מזל טוב!!!!!!!
קרן יקרה
מזל טוב והמון אהבה. מי ייתן ונגה הקטנה תגדל לתפארת כאחותה המתוקה, אחיות מיוחדות לך ולבעלך, הוריהן.
בריאות, צחוק, שמחה וים של אהבה.
ליאת
קרן,איזה סיפור מרגש...
אני שמחה שהכל הסתדר בלידה הראשונה כי זכיתי בחברה נהדרת.
שוב,המון מזל-טוב להולדת נגה הקטנה
מי ייתן וייכנס לביתכם אושר ושמחה,נחת ואהבה.
אוהבת...
מזל טוב.
שתגדלי אותן בנחת.
רציתי להגיד לך שזה ממש חיזק אותי הסיפור שלך.
קשת היא סימן אזהרה שאלוקים שלח לעם ישראל אחריי המבול להזכיר לנו לחזור בתשובה ולזכור מה יכול לקרות שוב.
שבאה קשת יחד עם כל היופי אני מרכינה ראש ונזכרת במה שהשם רוצה שנזכור שיכול להיות רע אבל הוא מרחם
עלינו ומזכיר לנו לחזור בתשובה.
וואו וואו וואו, איזה סיפור לקרוא על הבוקר... מדהים ומרגש.
אנחנו לא מכירות, כלומר אני מכירה אותך קצת מהבלוג אבל מעולם לא הגבתי פה. ריגשת אותי עד דמעות. גם אני ילדתי את ביתי השניה לפני כחודשיים הצלחת להעלות בי דמעות של התרגשות. מאחלת לך התאוששות קלה ומהירה ושהקשת תלווה אותך תמיד.
אפרופו קשתות - מציעה לך להסתכל על התמונות שמצלם רואי (אין לי מושג מה שם משפחה)הוא מצלם בין השאר קשתות עם פסוקים רלוונטים מהתנ"ך.
וואו, איזה סיפור..! מבינה למה התלבטת.. אני בטוחה שהפעם היתה חוויה מתקנת...
ועכשיו- לצהלות..קולולולו- מזל טוב!!! בסוף יצאה קטנה לעומת התחזיות...מחכה כבר לראות אותה...לפחות וירטואלית בשלב זה.
תתאוששי מהר ושיהיה קל וכיפי..
הרבה הרבה הרבה מזל טוב
פוסט ממיס...
בעיניי כל כל לידה היא סיוט בפני עצמו, מזל שאנו שוכחות! קרן, את מקסימה ומדהים אותי הצוהר שאת פותחת אל תוך חייך הפרטיים, מה שבעיני מראה על אהבת אדם אמיתית. מאחלת לך ולמשפחה הקטנה שלך חיים בריאים. נפש וגוף.
קרן, אני קוראת את הבלוג שלך כבר מזה זמן ומאד נהנית. סיפור הלידה של עלמה שלך העלה דמעות בעיניי - מרגש! ועם התוספת החדשה למשפחה - נגה שיהיה לכולם מזל טוב אושר שמחה ובריאות.
טוב, אני מודה שניגבתי איזו דמעה או שתיים.
ואם את הכוחות שלך ירשת מאביך, אין לי שום ספק שהקשת באמת היתה מעשה ידיו.
נשיקות רבות לעלמתך ולנגה-פיץ ובעיקר לך.
שירי
זה היה אחד הפוסטים המרגשים ביותר שקראתי...
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני דומעת כשאני קוראת פוסט.
המון המון מזל טוב!
ואוווו..... אני כ"כ מתרגשת. איזה סיפור לידה מדהים, והתמונה שלך כשהיא עליך - פשוט יופי טהור שכולו אהבה.
מזל טוב, מזל טוב מזל טוב, ואין לי מילים.
חיבוק!
מדהים!!! איזה סיפור , אין לי מילים.
אני קוראת את הבלוג שלך ועוקבת אחריו כבר מספר חודשים . את אישה נפלאה , מוכשרת ומתוקה להפליא. מאחלת לך המון המון מזל טוב :)
אני כולי פה דומעת
ריגשת אותי מאד
מזל טוב לכולכם להולדת נגה!
תרגישו טוב ותחלימו במהירות
מזל טוב!
ואני חייבת לציין שאת נראית מהממת בתמונות שצירפת!
החזרת אותי 7 שנים אחורה.
בכורי נולד _בקפלן) בשבוע 32 בניתוח חירום בשל סיבוך של רעלת הריון...
מאחלת לך המון נחת, התאוששות מהירה וקלה והמון המון מזל טוב
קרן יקרה
אני קוראת את הבלוג שלך כבר הרבה זמן ומאוד נהנית מהאסתטיות של המוצרים והתמונות, ומשמחת היצירה שלך.
הבלוג על הלידה של עלמה ריגש אותי כל כך, אפילו מחיתי דמעה.
מזל טוב ענק להולדת נגה! מקווה שזו היתה חוויה מתקנת עבורכם.
קרן תימור שלוין
שובשוב מוצרים אקולוגיים
https://sites.google.com/site/shuvashuvashuv/
אני בדרך כלל קוראת סמויה שנהנית להקשיב.. אבל לא יכולתי שלא לכתוב הפעם.
אני עוד לא אמא (מקווה מאוד להיות בקרוב), והתרגשתי כל כך לקרוא מה שכתבת. אפילו העיניים היו נוצצות.
מזל טוב להולדת נגה!
תמשיכי ליצור עבור העולם דברים מקסימים שכאלו. :)
הי קרן,
האמת התחלתי לקרוא את הפוסט ואמרתי לעצמי אני אמשיך לקרוא אותו אחר כך אבל לא יכולתי להפסיק. ריגשת אותי מאוד וגם לי זלגו דמעות, שמחה שהכל בסדר, והתרגשתי יותר כשקראתי שכבר ילדת.
שיהיה לך המון המון מזל טוב אושר ובראות טובה שתזכי לגדל את נגה בנחת.
לימור (לימוריתה)
מרגש מאוד - מזל טוב!
המון בריאות, נחת וקשתות...
מזל טוב להולדת נגה.
קרן יקרה,
אני כ"כ שמחה שנתת אור ירוק ושיתפת אותנו בסיפור. דמעות זלגו גם מעיניי.את בן אדם מאד מיוחד ויפה! רואים את זה בכל מילה שנצרבה בחום ואהבה. הסיפור שלך מבחינתי היה כמו הקשת שראית אז. אני מאחלת לך מזל טוב-טוב ומקווה שגם הפעם יהיו פרחים כאלו יפים לשמח ולהאיר את הבית שלך שמרגיש לי גם ככה מואר.ומאחלת לך גם עוד הרבה קשתות.
יש לי חיבה מיוחדת לשם עלמה...לביתי בת השנתיים קוראים כך, זוהי הרי עלמה, ונשמה, ועולם וגיליתי שבהונגרית תפוח. אז מתוקה ממנה אין... בטוחה שכזוהי גם העלמה שלך.
וזו הזדמנות לומר לך שהטעם שלך משובח והנפש מיוחדת.
דולעלמה
זאת רשומה אישית מכדי לקרוא בלי להגיב, אבל אני לא יודעת איך כן.
רגשתי אותי.
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה ביום ראשון.
מזל טוב! שתזכו לגדל את הבנות בנחת ובאהבה!
קרן יקרה,תודה על השיתוף האישי שהיה מרגש ומפחיד ועם סוף טוב כמו שצריך ,וברכות על התוספת החדשה נגה ,וברכות שהכל עבר בסדר
מזל טוב ,תהנו
ענת א
מזל טוב מותק!
הרבה אושר, שמחה והכי חשוב בריאות...
וואו , מזל טוב להולדת נגה ולרגל הרחבת המשםחה
הסיפור של עלמה רק מזכיר שלפעמים הריון ולידה זה לא דבר שבשגרה
שיהיה פוסט נעים וקל
תודה רבה על השיתוף האמיץ - סיפורי לידה תמיד מרגשים אותי. כנראה שבכולנו ישנו איזה בסיס קמאי שבא לידי ביטוי סביב נושא הלידה.
הסיפור שלך בהחלט מסמר שיער - איזה מזל שיש לו סוף טוב. מקווה שהלידה השנייה היתה סוג של תיקון...
המון מזל טוב!
יעל
קרן,
מזל טוב, רוב אושר... והרבה מזל!
תהני מנגה (כמו שאני נהינית מנגה שלי...)
סיפור מרגש :)
מזל טוב!!!
מזל טוב יקירתי!!! היא פשוט מתוקה
המון המון בריאותל כל המשפחה!
ואוו.. באמת מרגש. ומפחיד.
אני באמת חושבת שלפעמים הקשיים רק מחדדים את הרצונות שלנו ומאירים את רגעי האושר בצורה מופלאה ממש.
המון המון מזל טוב.
הלוואי שיהיו לכם רק רגעי אושר.
איך זה שאישה שעברה חוויה של לידה קוראת סיפור לידה של אחרת היא מרגישה את הרחם מתכווץ? בחיי זה משהו פיזי...
כל לידה בעיני היא נס, שלך נס גדול :-)
הרבה מזל טוב וברוכה הבאה לקטנטונת!
ענת דביר
וואו, איך צמררת אותי, הייתי ממש על סף דמעות במהלך כל הסיפור. אומנם חששתי לקרוא אותו, במיוחד אחרי האזהרה בתחילת הסיפור, אבל לא יכולתי להתאפק.
טוב שזה מסוג החוויות ששוכחים כשרוצים עוד אחד. מזל טוב להולדת הבת, שתזכו להמון נחת ואושר עם הבת ובמסגרת המשפחה המורחבת.
עשית לי דמעות בעיניים עוד לפני שכתבת שאבא שלך שלח לך את הקשת.... בתור חובבת קשתות, אכן יש בהן משהו קסום, כמו אות אלוהים ממש כמו בסיפור המבול. עוד יותר שמחתי לקרוא בסוף הרשומה שילדת והכל הכל בסדר, מבחינתי כל הריון ובסופו ילד או ילדה בריאים הוא נס בפני עצמו, שתהיהלך התאוששות מהירה וקלה והרבה הרבה אושר וכיף עם המשפוחה.
מזל טוב להולדת הקטנה!
קראתי בשקיקה את סיפור הלידה שלך, אני אוהבת סיפורים עם סוף טוב... ואין כמו סיפורי לידה, אני לעולם לא מתעייפת מלשמוע אותם! יש לי ארבעה סיפורים משלי, ואני יודעת כמה כיף לאוורר אותם לפעמים.
בתגדלי אותה בנחת ובאושר!
ריקי
מזל טוב, אושר והרבה בריאות תגדלי את הבנות בנחת
יוווווווו...איזה התרגשות..טרי לי לי ......לה לה לה...מזל טוב ענק!!!!
(עד שקלטתי שהפוסט נכתב על עלמה והלידה של נגה עברה בהצלחה הזקנתי ב 40 שנה ...חכי חכי...חחחח)
אני מאחלת לכל המשפחה הקסומה הזו ממזכרת בתיה שבזכותה ובהשראתה נכנס אלי הביתה המון צבע....מלאנים של אושר ובריאות ושמחה כל יום- ונחת משתי המתוקתוקות שלכם. ושתגדל הגוזלית לתפארת מדינת ישראל.
ומילה אחת אישית : קרן את פשוט מדהימה מיוחדת מגניבה וממלאה אותי בהשראה מטורפת. אז החלמה מהירה מהקיסרי. ושוב מ-ז-ל ט-ו-ב !!!!!!
הרבה הרבה מזל טוב!
מרגש ומשמח, שיהיה הרבה אושר
וואו, איזה סיפור לידה מרגש, ואיזה כיף לקרוא את הסוף, נגה זה שם מהמם, מקווה ששתיכן בסדר (טוב, מקווה שארבעתכם בסדר, איזה כיף זה פתאום משפחה של ארבעה...).
שיהיה בהמון אושר ובריאות
נשיקות
מזל טוב!!!
המון אושר, נחת ובריאות!
כמה מרגש! מזל טוב להולדת נוגה. מאחלת הרבה רגעי אושר וכייף.
אמא של גילי
ריגשת אותי מאד!
מאחלת לך לידה קלה בטוחה ובריאה!
מזל טוב
המון המון המון מזל טוב, רק אושר!
רגשת אותי עד מאוד.
קרן היי,
שיהיה לכם המון המון מזל טוב.
הפוסט שלך מאד מרגש , בסוף כבר ממש דמעתי...
השרשרת ששלחת לי מדהימה,
תשתדלי לנוח בין ארוחה לארוחה...
חג שמח, שחר.
סיימתי לקרוא את הפוסט הזה שלך ואני דומעת כולי.
ברוך השם שאת בריאה ושלמה, את והתינוקת.
קשת בענן זה באמת דבר מדהים, ואני באמת מאמינה שאביך ז"ל שלח לך את הקשת הזאת. טוב לדעת שיש מי ששומר עלייך מלמעלה, הא?
מאחלת לכם שתזכו לגדל אותה בנחת ובכיף, אולי אפילו "בשעמום" (שלא יהיו צרות ובעיות טפו טפו!).
היא נראית כזאת מתוקונת ועדינה, אחחחח זה עושה לי חשק לאחת כזאת משל עצמי. (אני חייבת להרגיע את עצמי, אני רק בת 23!).
טוב שחזרת אלינו,
שרונה
אני מאוד נהנית לקרוא את הפוסטים שלך אך לא מגיבה, הפוסט הזה ריגש אותי במיוחד!!! בעיקר המילים על אביך..
המון מזל טוב ושתראי רק אור ושמחה יחד עם משפחתך המקסימה.
הרבה זמן לא התרגשתי ככה...
לא יודעת אם זה חווית הלידה או הזיכרון של האבא (דבר שאני שותפה לו), בכלל כל השילוב הזה של סוף והתחלה ברגעים כל כך חשובים בחיינו הם מה שהצליחו לרגש אותי ככה...
אני מודה לך על השיתוף הזה ומאחלת לכם רק בריאות ואושר.