שמי קרן שביט (לשעבר: קרן שחם), יזמית לייף סטייל, מעצבת אופנה ומורת דרך לחיים טובים. נשואה לעידן ואמא גאה לעלמה (10) ונגה (7). את ביתנו בנינו בקיבוץ גבת, בעמק יזרעאל. הגשמנו חלום של חיי משפחה בטבע ובכפר. את עבודתי אני חולקת בין העיר ובין הכפר, משתדלת להנות מכל העולמות. יוצרת בסטודיו שלי "בית לחלוצות" השוכן בתוך מוזאון העמק בקיבוץ יפעת (גם חנות הבית ממוקמת שם) ומבלה זמן גם בחנות הדגל הממוקמת ברחוב שנקין, בלב ת"א ובמכירות קונספט חוויתיות שאני יוצרת ומפיקה. "טוב ויפה" הוא הבלוג האישי שלי, אותו אני כותבת כבר 8 שנים. הוא משמש לי כיומן אישי ובו אני כותבת על כל מה שטוב ויפה בעיני. מוזמנים להצטרף אלי למסעותי.
צרו קשר: 050-9474785
FOLLOW ME
הצטרפו לרשימת תפוצה
רוצים לקבל עדכון למייל שלכם כל פעם שאני מפרסמת פוסט?
רשמו את כתובת האימייל:
המייל שלך נוסף לרשימת התפוצה!

הנחיתה בעמק יזרעאל - או איפה הייתי ומה עשיתי

14 10



נעים מאוד, זאת מחברת הבניה שלי, קיבלתי אותה במתנה מעדי בלומנפלד (או בשבילכם – עדי שוקה) והיא מלווה אותי בהרפתקאה הגדולה של חיי, בניית החלומות שלנו בעמק יזרעאל. כרגע היא מבולגנת ביותר, ממש כמו החיים שלי, אבל לאט לאט, חלקי הפאזל מתחברים ונוצרת תמונה שלמה וגדולה, שהלב שלי מתמלא בהתרגשות גדולה בכל פעם שאני רואה אותה.

הפוסט הזה צולם כמעט כולו באייפון שלי ומבוסס על צילומים שהעלתי בחודשים האחרונים באינסטגרם שלי. אני כמעט לא מבלה מול המחשב בימים אלו, כך שבעוד שהבלוג שלי מוזנח מעט בימים אלו יוצא שהאינסטגרם שלי נהנה מתשומת לב הדוקה שלא הרעפתי עליו כבר שנים. אם אתם צמאים לעידכונים, אני ממליצה לכם להצטרף לקהל העוקבים שלי שם ולראות באון ליין תמונות מהשטח, והשטח מעניין בימים אלו, יותר מתמיד...



לאחר נחיתת החירום שלנו בקיבוץ גבת בסוף אוגוסט, בין גראז' סייל לקולאז' סייל החיים שלנו הפכו, כמעט בין לילה למשהו חדש ולא מוכר.

ילדות שמשתלבות במערכת חינוך ובחברה חדשה, ניצנים של חברויות חדשות (יש אחת שאני מוכנה להמר עליה בתור קשר חזק ומשמעותי במיוחד), דירת שיכון "רומנטית" בצנטרום של הקיבוץ ,חיים חדשים ומרגשים בסביבה ירוקה, חופשות משפחתיות מחבקות מצפון ועד דרום, גיחות של ימי עבודה מרוכזים במרכז, אלפי פגישות ובעיקר עיסוק מאסיבי בעשייה לקראת כניסתנו המיוחלת לביתנו החדש, (בתקווה) בחודש נובמבר.



הבית החדש שלנו מסיים את בנייתו בימים אלו ממש, בלב ליבו של העמק בירוק, באחת מנקודות תצפית הנוף היפות של האיזור. התמזל מזלנו והגרלנו את המגרש הקיצוני והמרוחק ביותר (לאחר מכן גילינו, שאף אחד אחר לא ביקש אותו!!!), ואנחנו טובלים במרחבים ירוקים שמקשטים כל חלון בבית.



אני עדיין מתקשה לתפוס, אבל כך נראה הנוף החזיתי בביתנו, נוף שדות ומטעים, איתו מפלרטטים מדי פעם מטוסי ריסוס צהובים וטרקטורים בצבעי יסוד חזקים.



העמק מלא בפינות חמד עם שמות אקזוטיים במיוחד, כמו: בית הסודות, רכבת העמק, חורשת הפצצות, גבעת השעלולים, המבוך ועוד... אני עדיין לא מכירה את כולם, אבל אני נהנית לגלות אותם לאט לאט ולהקשיב לסיפורים שמאחוריהם. זה כמו לקרוא ספר של מאיר שלו יקירי, רק בתלת מימד. אני נהנית מהתחושה שאני מוקפת בחוויות חדשות ומרגשות, שעדיין לא חוויתי, אבל אני יודעת להעריך את הפוטנציאל שלהן.



הדירה שעברנו אליה בלב הקיבוץ, היא מקלטנו ומיפלטנו לתקופת מעבר של כשלושה חודשים. ממש כמו בקיבוץ הישן של פעם, יש לנו כמעט רק מה שצריך. קורת גג, ריהוט בסיסי, מזגנים (!!!) ואפילו חדר גדול שסגרנו בו מאות ארגזים בערימה מהרצפה ועד התקרה (טוב אני כנראה מגזימה, לא מאות, אבל לא רחוק מזה). את רוב הארגזים השארנו סגורים, לקראת המעבר הקרוב ופתחנו רק את אלו שיעדנו לצורכינו בתקופה הקרובה.



דרמה קלה נרשמה במעוננו לאחר שהתקננו את שולחן העבודה שלי והמחשב. כבלים חסרים לקופסא השחורה, וסימן שאלה גדול לגבי זמינות, או איכות האינטרנט (שבועיים לפני קולאז' סייל!!!).
כל משפחת שביט הוזעקה לשמע קריאות השבר שלי ואיומי להעתיק את מגורי עם הלפטופ החתיך שלי ל"קפה קפה" בקיבוץ השכן יפעת. לאחר ריצות, בירורים, נסיעות וטלפונים, הצליחו מהנדס התוכנה הבכיר שלי ואביו, המנהל הטכני של ג'ון דיר water, בסיועו של אביגדור האחראי על התקשורת בקיבוץ, להקים לי עמדת מחשב חזקה שתיתן מענה מידי לצרכי הקיומיים... ובא לציון גואל.



אני משתדלת להתעלם מהפלוריסנטים בדירה ולראות בה רק את הטוב והיפה. קשה מאוד למצוא דירה לפרק זמן קצר שכזה ולשמחתנו חבר השאיל לנו דירה לפני שיפוץ והציל שפיות של משפחה שלמה. אנחנו משתדלים להתייחס למגורינו בדירה כאל חוויה רומנטית, רק שכדי שבאמת נצליח לתפוס אותה ככזאת אנחנו צריכים להתרחק ממנה במרחק של כמה שנים, לשבת בלב גינתנו הפורחת ולהעלות נשכחות (וכן, אני רוצה כבר לשכוח) מתקופתנו הפרועה וההזויה בדירה ההיא (הזאת, כן?).



בשבת בבוקר, מוקדם מוקדם (החל מארבע וחצי לפנות בוקר) נפתח שוק הפשפשים בחיפה וחופן בתוכו חפצים יפיפיים שאני חומדת אל ביתי ואל חיי. אני אוספת את הגר, שתמיד שמחה להצטרף ואנחנו מגיעות בשעה שרוב האנשים שאני מכירה עדיין ישנים בה בשבת. על השוק בחיפה כבר כתבתי בעבר ולאחר שאלמד אותו על בוריו, אני מבטיחה שתקבלו ממני דיווח מפורט. כרגע כמו הרבה דברים אחרים בחיי החדשים, הוא מגלה לי מעט ומבטיח הרבה.



ובגלל שאני בחורה של תכלס, אני אתן לכם דיווח על טיב ומחירי הרכישות:

3 מפות וינטאג' בערימת ה-3 בעשר (ש"ח!!!)
מנורת בקלית טורקיז משנות השישים - 80 ש"ח
מנורת מורנו צהובה (יצאה קצת חרדלית בתמונה) - 150 ש"ח
3 צלוחיות רוסיות - 15 ש"ח
ו-5 קעריות קריסטל סבתא ב- 50 ש"ח
_________________________

שורה תחתונה: 305 ש"ח סה"כ ובחורה מבסוטה לאללה!



את הקפה הראשון כאן בעמק, שתיתי אצל שני המקסימה מקלוגי. אין כמו קבלת פנים חמה ומפנקת מבחורה עם אחלא ראש, משפצת רהיטים וגם יבואנית של קבקבי עץ איכותיים ויפיפיים משבדיה.



תראו את הבייבי החדשות הללו, שחזרו איתי הביתה באותו יום. המממ.... מסוכן לבקר אצל שני...



חיי היומיום שלנו מתחילים להתייצב. חברה לקחה אותי לנחל יפיפה, במרחק של 20 דקות נסיעה מביתנו. כבת מים מובהקת (סרטן עם אופק עקרב) אני נמשכת למקורות מים כמו יתושה הורמונלית (?!). חייבת לגלות את מקורות המים הקרובים לביתי. אני אוהבת נחלים, בריכות טבעיות ואמבטיות, רצוי בחוץ. המים מרגיעים אותי וממלאים אותי בשלווה ובהשראה.



גם את הילדות הדבקתי באהבה הזאת. החלום שלי הוא שסצנות כאלו, יהיו חלק משיגרת היום שלנו כאן. פעם בשבוע (לפחות) לאסוף את הבנות מהגן ולרדת לפיקניק בנחל הקרוב. לא בשבת, כשיש המון אנשים, אלא בשקט, בשלווה ובפרטיות כמעט מוחלטת.



הנחל הוא מקום קסום, מלא ביופי, שלווה וטבע. הילדות מתענגות על כל רגע של טבילה, טיול, או קטיף של תאנים. רחש מפעלי המים העדינים של סוף הקיץ מתערבב עם צחוקן ועבורי זהו לחן מענג וקסום של פיות נהר.



במקביל, בגינת ביתנו מתבצעות הכנות להגשמת תוכנית הפיתוח שהכינה עבורינו נעמי אשל, אדריכלית הנוף הכל כך מוכשרת שלנו, עליה תוכלו לקרוא בקרוב בבלוג הבניה החדש שאעלה, "העמק הוא חלום". האיור הוא פרט שאיירה עינת רוזנבלום בכישרון רב והיא אפילו שתלה בו את עלמה ואותי משתכשכות במים. יש למה לצפות.



בחיפושי אחר שידות לכיורי האמבטיות, הגעתי גם לחנות ולמחסן של "נוסטלגיה בכפר" שבנהלל. הילה בצר, אישה מקסימה ובת לאחת המשפחות הותיקות שבעמק מייבאת כבר שנים רהיטים ואביזרים מהולנד הישר לנהלל. אם לזה אני לא קוראת ציונות, אז למה כן? (:



את השידות היפות שמצאתי שם ועוד רהיטים וחפצים שאהבתי, צילמתי והעלתי לדף הפייסבוק של "נוסטלגיה בכפר". אתם מוזמנים להיכנס, לחבב ולהתרשם בעצמכם. אני התאהבתי.



את תקופת החגים ניצלנו בעיקר למנוחה והתרפקות משפחתית. הלוקיישן, בהתאם ללב, מצפון ועד דרום. חופשה בבקתה בקדיתא אצל דורון ומיקה גולדמן זה תמיד רעיון נפלא.







גם במידברא נהננו לבדוק מקרוב את בקתות מור ולבונה. הגענו בהרכב משפחתי מרשים (ארבע צימרים לאשכנזים זה הרכב רציני!) ונהננו ביחד מכל שניה. פשוט לא רצינו שזה יגמר ועוד באותו יום הזמנו כבר את החופשה הבאה שם.





כחלק מהשגרה החדשה שלי אני מגיעה גם לגיחות במרכז, או יותר נכון ימי עבודה צפופים ומרוכזים. לרוב מדובר בביקורים של יומים ואת הלילה אני מבלה במזכרת בתיה אצל מירב ויקי, כך אני מרוויחה גם מפגש איכותי ואינטימי עם חברה טובה. ככה נראה לו"ז אופטימי ליום השני:



כמובן שאני לא עומדת ביעדים ותמיד יש שינויים, הפתעות וגם יעדים שאני דוחה לביקור הבא. הנה לקט קצר שתיעדתי בימי.המרכז שלי:



את הסקרטר היפיפה הזה מצאתי אצל דפנה מוינטאג'מניה ומיד חטפתי אותו והבאתי הישר אל בית המלאכה של הגר. אני אוהבת את הראש שלה וביחד אנחנו רוקחות עיצובים ותוכניות מרהיבות לכל רהיטי הוינטאג' הישנים - חדשים שימלאו את הבית שלנו.



אריחים מויה ארקדיה, דלתות מפירוקים באירופה שמביאה היילי דה מארקס, מנורות מוינטאג'מניה והרבה דברים מרגשים ויפים.



היות ואני הומלסית בימים אלו, בכל מה שקשור ליופי והשראה (הכל ארוז בחדר הארגזים), אני מבקרת הרבה אצל חברות ונהנית להתארח בבתים ממלאי ההשראה שלהן.
הגר הולצמן - תמונות 1 (מגירה גדושה בכלי אמייל איכותיים), תמונה 6 (חלק מאוסף קופסאות הפח המרהיב של הגר), רצינית הבחורה!
איה צאלים - תמונה 4 (שוקלת לשדוד ממנה את המנורה הזאת)
הגר לנזיני - תמונה 2 (סבוניה לספוג כלים שרכשה בקולאז' סייל מפוגי נעים), תמונה 3 ותמונה 5 - עם פינת ישיבה משגעת שהגר נתנה לה חיים חדשים.



את הביקור שערכנו בבית החדש ומעורר ההשראה של חברתי קרן גילן תיעדתי בקצרה והוא מוגש לכם כאן כטעימה.





הכביסה המהממת זאת, שייכת, איך לא, לפרוייקט הכביסה המפורסם של סיוון אסקיו, צלמת בינלאומית מוכשרת, שנמצאת בימים אלו ממש במחוזותינו ומצלמתה בידה.



אם תוך כדי תליית כביסה על החבל, הבחנתם בחפץ מנצנץ שמחובר לבחורה נוצצת לא פחות, כנראה שנתקלתם באשה ובתופעה. את סיוון פגשתי לאחרונה בפלורנטין, בילינו ביחד כמה שעות נעימות ואפילו זכיתי להנציח אותה במהלך עבודתה. הפריים שלמעלה שייך לאותה סצנה בדיוק.



סיוון נמצאת כרגע על קו ת"א ניו יורק, וזוהי הזדמנות נהדרת להצטרף אל קהל הלקוחות המשובח שלה ולהזמין אותה לסשן צילומים פרטי, או עסקי. הטבות מיוחדות לקוראי הבלוג, כמצויין בפוסט שכתבתי עליה לא מזמן. פרטים כאן.



יותר מהכל אני עסוקה בימים אלו בסיום בניית הבית ובקידום הכניסה אליו במועד. מי שעוזרת לנו להגשים את החלום הזה ואין יום שבו אנחנו לא נפגשות / מדברות 20 פעמים ביום בטלפון / יוצאות לשופינג משותף בבחירת פירטי עיצוב היא הגר הולצמן, שהפכה כמו שאתם מבינים לדמות משמעותית ביותר בחיי.
את הגר הכרתי בזכות חברה משותפת (נעמה בצלאל - תודה!!!), היא מתגוררת במושב רם און שבעמק והיא המפקחת האגדתית, המקצוענית והמבריקה של פרוייקט הבניה שלנו / שותפה בעיצובו / סופר נני שמתחזקת אותי רגשית ופיזית ויותר מהכל, חברת אמת.

יש לי כל כך הרבה מה לספר לכם על פרוייקט הבניה הזה וזאת אעשה רק לאחר שניכנס לבית ונתמקם בו. את הבלוג החדש הנוסף שלי "העמק הוא חלום" אעלה מתוך הבית החדש ואני מאמינה שכשתסיימו לקרוא אותו, תהיו ממש כמוני, חכמים הרבה יותר משהייתם בתחילתו.

הצצה קטנה לשף הפרטי שלי כשהוא ממשש את סביבת העבודה החדשה שלו, בביקור אצל יאנוש, הנגר הנפלא שבחרנו.



עלמה ונגה פורחות בתוך כל הירוק ירוק הזה ונראה כאילו זאת היא סביבתן הטבעית



ולמי שהתגעגעה ולא ראתה אותי הרבה זמן, אגיע השבוע למסיבת גלביות בבייסיק באודים, בחמישי הקרוב ה- 18 באוקטובר, מהשעה 17:00 בערב ועד 23:00. כל הפרטים על האירוע יעלו בפוסט שיוקדש לאירוע ביום רביעי הקרוב (17 באוקטובר), ובנתיים למי שרוצה יותר פרטים, פתחנו אירוע בפייסבוק שיענה לכם על כל השאלות, כנסו לכאן ונשמח גם שתאשרו הגעה.



ולסיום הפוסט, יש כל כך הרבה אנשים נפלאים שליוו אותי במשך שנים בתקופת מגורינו במזכרת בתיה, שהפכו עבורי לבני משפחה. אני רוצה להודות להם ולהמליץ בחום על שירותיהם הטובים, אני צרכתי אותם במשך השנים ומעריכה מאוד את עשייתם.
תודה לורה כהן (08-69475137), שאחראית על בניית הציפורניים המטופחות שלי וקיבלה אותי בימים ובשעות מוזרות ואף פעם לא כעסה עלי כשאיחרתי...
תודה לד"ר יובל געש (054-5707456) הכירופרקט המקסים שהציל את הגב שלנו מכל כך הרבה צרות. יובל, סליחה שלא הקשבתי לך (אתה יודע מתי...), צדקת באיבחון שלך והיית מדהים, אנושי ומיקצועי לאורך כל השנים הללו.
תודה לאלדד (08-9450550) הספר הנהדר שלי מרחובות על שהתאמת לי את הלוק המנצח שהולך איתי כבר שנים. על אלפי גזירות פוני, רגע לפני שהוא מגיע לגבות ולגאולה על החיבוק החם והסבלנות האין סופית אלי ואל המקרים הדחופים שלי... וגם על התספורות של עלמה!
ולבסוף תודה לברוריה על פגישה שבועית במספרה, על פן שמחזיר לי את הברק לשיער ולעיניים, על הקפה ועל זה שאת נותנת לי להמשיך ולדבר בטלפון תוך כדי.
תודה רבה לכולכם.



זה השער האחורי של המחברת שלי, איתה פתחתי את הפוסט. החיים כאן רק נובטים ונראים מבטיחים במיוחד, מבטיחה לעדכן כאן כרגיל וגם אם אני קצת עסוקה אז זה תמיד בדברים טובים ויפים.




להתראות בקרוב,
קרן

 

24 תגובות
התגובה שלך נקלטה במערכת ותפורסם אחרי אישור
השארת תגובה
טליה 1 15.10.2012

מקסימה מקסימה ומעוררת השראה מופלאה שכמותך. איזה כיף היה לי להתענג על הפוסט הזה שלך דקה לפני האיסוף מהגן והמשרה השנייה אחה"צ...בהצלחה בכל!!

ורד 1 15.10.2012

היי ממש כייף לשמוע שהעמק עושה לכם רק טוב , תצליחו אני מקווה שיהיו לך מכירות גם באזורינו ( שפלה סתריה) שניתחדש כול פעם מחדש . ואם לא אולי נארגן לך משהוא עצלינו בישובינו סוף סוף , טוב אז שיהיה לכם רק טוב

אוסי 1 15.10.2012

איזה פוסט מגניב- אופטימי, מפרגן, וניכר שבא מהלב. הצילומים יפהפיים, כרגיל. מאחלת לך שיתגשמו כל חלומותיכם בבית החדש ובכלל שיהיה חורף טוב (וגשום) :=)

דנית בר-סלע 1 15.10.2012

את מעוררת השראה! תודה לך!!!

דנה סמדג'ה הרן 1 15.10.2012

קרן, ברוכים הבאים לעמק. ד"ש חם להגר - עבדנו ביחד לפני כשנתיים. היא אכן מדהימה ועם טעם מעולה. יש לה את אחד הבתים היפים שראיתי בעמק. תמסרי לה את אהבתי ובהצלחה בבניית הבית דנה - מזרע

ורד לבר 1 15.10.2012

איזה יופי! ואם את אוהבת שווקים, יש שוק נסתר ולא מוכר- בכרמיאל- כל שני בבוקר, מוקדם מוקדם. ב12:00 כבר הכל מתפנה. אם יש מזל, (מידי פעם זה קורה, אבל לצערי לא תמיד), אפשר למצוא קערות , סירים, צלחות, דליים- מאמייל משובח, לפעמים כלי בית ישנים מיוחדים במינם- חלקי "סטים" עתיקים אפילו. מנורות, גובלנים, מפות רקומות, תחרות, בדי קטיפה. אני שוב אומרת- זה לא כמו בחיפה, ששם ההיצע הרבה יותר גדול, אבל , נשבעת לך- מצאתי שם קערות מדהימות במחירי אי מודעות לשווים- שמיכות קטיפה בנות 80 וכאלה- בלי להתמקח אפילו- שווה לבוא . אפשר לארגן לך מכירה גם אצלנו?(משגב) בהצלחה ותנשמו עמוק עד הבית החדש.

איה צאלים 1 15.10.2012

המנורה שלך אהובה באהבה

רחל ברבנאל 1 15.10.2012

הי קרן, את בונה בקיבוץ ואני חברה בקיבוץ. עוברת ליד גבת לפחות פעם בשבוע. מאד נהנית לקרוא את תולדותייך בימים אלה ועוד יותר מהתמונות שאת מפרסמת. בנוסף, יש לי תכנית רדיו שבועית ברדיו קול יזרעאל השוכן במכללת ע. יזרעאל 106FM, שם התכנית "עמק השווה". אולי נדבר שם פעם... אם בא לך אשמח להכירך ולהכיר לך עוד דברים בעמק. בינתיים בהצלחה עם הבית (מה עם רעש המטוסים?), שלך בידידות רחל

מירב אייכלר 1 15.10.2012

תענוג לקרוא, תענוג להיות קרובה (ולא סופרת ק"מ) אוהבת! מירב

אורה 1 15.10.2012

הי קרן, ריגשת אותי!!! מכל הפוסטים שלך, זה ריגש אותי במיוחד. מתוך המילים קראתי אותך, הלכתי איתך, נסעתי איתך, נשמתי את אויר העמק וניהניתי איתך...ביחוד ליד הנחל הקטן . כתיבתך קולחת ואינך מחפשת את המילים, הן פשוט נוזלות ממך אל הנייר. תענוג לקרוא אותך... את שיא הריגוש חשתי בסיפא. את התודות למכרייך, ורה, ד"ר יובל געש, אלדד וברוריה... מכאן, שאינך שוכחת ויודעת להוקיר, אהבתי מאד. העמק, ניראה מקסים מביתך ואני ודאית שכך יראה ביתך, נוח, מרגיע ומזמין. הידד, הידד, הידד. חיי את ומשפחתך בעמק ואת העמק....

ליזי 1 15.10.2012

היי קרן , בהצלחה במקום החדש........ הנוף מדהים אין כמו בטבע, אני יודעת גם אני גרה באחד כזה קצת יותר קרוב למרכז הארץ מעמק יזראעל אך באותו ה"ראש" מה שנקרא ,ההרגשה היא כמו שהות בחופשה אבל הכיף הוא שזה לא נגמר..... תרוויחי......תהני את ובניי משפחתך... בדרך החדשה.

אמא של עוגי 1 15.10.2012

פוסט מענג ומשמח כרגיל. ובמיוחד נהניתי מחלקו האחרון, שבו את מודה לנותני השירותים שליוו אותך במשך השנים במזכרת בתיה, ומהתמונות של אותם נותני שירותים חייכנים. זו אחת הסיבות שאת מצליחה כל כך, מגשימה את חלומותייך וסוחפת אחרייך אנשים כה רבים - כי את אדם שדואג להצלחתם של אחרים. את אדם מעורר השראה במובנים רבים.

קרן שביט 1 15.10.2012

תודה לכולכן על המילים היפות, איה אהובה, יש לך לב ענק, אני אמשיך להנות מהמנורה בביתך (:תודה

נעה 2 16.10.2012

איזה פוסט מדהים! נותן כמה דקות של בריחה למחוזות אחרים... את פשוט מדהימה

רונית כפיר 2 16.10.2012

עלה לי הלחץ דם רק מלראות את הלוז שלך, אבל מה, את משגרת את עצמך ממקום למקום? כי רק הנסיעות הן הרווח בין הפגישות. מזל שאת לא רופאה... המטבח שלכם נראה הו-רס, והפוסט מרגש והטבע, אח, הטבע. אין עליו.

צוף 2 16.10.2012

העמק אכן מקסים, והנוף מהחלונות שלכם אומר הכל ! מקווה שתרגישו מהר בבית. כיף לראות מישהיא שיודעת שמרגישה תודה ויודעת לבטא את זה כל כך יפה. לא כל יום פוגשים מישהיא שאומרת ככה מכל הלב ועם חיוך גדול ואמיתי תודה לספרית ש"בסך הכל" עשתה לה פן. כבשת את ליבי !

כרמית 2 16.10.2012

וכמו תמיד את מפתיעה בעוד פוסט נפלא מלווה בתמונות נהדרות... האמיני לי שאני מחכה לפוסטים שלך בכיליון עיניים... לא הופתעתי לקרוא שזכית לעבוד עם הגר הולצמן - שאין שנייה לה ( וגם אין שני לה!). החיבור בין שתיכן הוא לחלוטין קוסמי. אני בטוחה שאתם נהנים מאד מהתהליך הבנייה ועיצוב הבית איתה. הגר מקצוענית ויסודית, בעלת טעם מדהים, קשרים ויידע מקצועי שלא יסולא בפז. כאשר בנינו את ביתנו ברמת חן, הגר התגוררה עדיין בגבעתיים כך שזכינו להעזר בה המון, אפילו בתכנון הגינה! בזכותה חוויית הבניה וניהול הפרוייקט היו נעימים לשנינו. בהצלחה!

ורד מוסנזון 2 16.10.2012

רוקחת חוויות משובחת שכמותך. בשעה טובה, תתחדשי בלי הפסקה.

גלית ליפשיץ מלמד 2 16.10.2012

קרן אהובה. עצרתי רגע כדי להריח את הצמיחה. כמה מרחבים ויופי. כמה טוב שבאתם הביתה. כתוב נפלא ומדוייק כרגיל.

רנה 2 16.10.2012

קרן יקרה אצלך אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ,כל כך יפה ומרגשת הפתיחות שלך לשתף את כולנו במה שעובר עלייך ועל משפחתך ,אני אמנם מבוגרת ממך ,אבל בחיי כיף להיות חברה שלך , אני מחכה לגלביות מתי? ועכשיו גילית לנו מיהוא הספר שעושה לך תספורת מתוקה כל כך.

ולנטינה 2 16.10.2012

קרן, אני לא מכירה אותך אישית, הכירותי עמך עברה ועוברת באמצעות חמותך-אהובתי עדה שלא מפסיקה להתפאל הן ממך כאישיות והן מהעשייה והיצירתיות שלך. קראתי את הפוסט בשקיקה, התלהבתי מהמראות ומיחסך לבלאגן בו אתם חיים כעת. את משוא קנאתי ;-) הלוואי וגם אני הייתי כמוך - יצירתית, קלילה ובעלת כושר ביטוי כה צבעוני ומעניין. אותך הבלאגן לא מפחיד ואת אפילו מוצאת זמן להנות ממנו, לא מאפשרת לו להתשלט על חייך ולו רק על כך את זוכה להערצתי הבלתי פוסקת ועושה לי חשק ענק לפגוש אותך אישית, לפגוש את האשה המדהימה עליה אני שומעת מחמותך והפוסטים אותם קוראת. בהצלחה לך יקירתי, לעידן ולבנות בעמק המדהים והמלבלב שלנו. :-)

הדר 2 16.10.2012

מקסים מקסים ומרגש , אפילו סיימתי עם דמעה בזווית העין... מאחלת לכם נחיתה רכה וכמו שאמרת העמק הוא חלום תהנו מהאפשרויות הגלומות בו אני עזבתי את העמק (קיבוץ עין דור)לטובת חוויה משפחתית באפריקה (גאנה) מקווה לחזור ולפגוש אותכם במדרכות הקיבוץ או לפחות בבירת העמק הלוא היא עפולה... בהצלחה!

ליאור ארז 2 16.10.2012

תודה על פוסט קסום ומעניק השראה 10 דק של עונג. בהצלחה בחיים החדשים. רציתי להמליץ לך על חנות קטנקטונת מדהימה של חפצים לבית סגנון וינטאג' כמובן אשר מיובאים מהולנד ואנגליה . שמה כאדו, והיא נמצאת ממש ליד החנות של נעמה בצלאל רח' הרצל ברחובות (סמוך למשטרה). מענין אם את מכירה. אשמח מאוד למסיבות גלביה גם ברחובות.. אודים זה רחוק!!!

ליעד 3 17.10.2012

רק שימי לב כשמטוסי הריסוס הצהובים מפלרטטים ליד ביתך, לסגור את החלונות היטב כדי שבנותייך המתוקות לא ינשמו את כל ה"טוב" הזה.... זו עצה משוכנת עמק יזרעאל לשעבר....

© קרן שביט 2012
צור קשר 050-6422333