עלילת הפוסט הבא, מתרחשת בארצנו הקטנטונת, במקום קסום, אך עלום, שאת מיקומו, שלא כמינהגי, אין בכוונתי הפעם למסור. חברים יודעי דבר, אשר הביאוני לשם, שקלו לחטוף אותי באישון לילה ולכסות את עיני בדרך, כדי שלא ארוץ ואספר לחברותי... הסיבה (כך טענו חברי) נשמעה לי משכנעת: רוצים שישאר לנו מקום פנוי, גם בפעם הבאה שנזדמן לאיזור... הפעם, לצערכן הרב, נאלצתי להסכים לתנאים.

קצת לפני פסח, החלטנו, (שלושה זוגות חברים), לצאת לחופשה משותפת בחג, עם ששת ילדינו הצעירים. המטרה: לבלות כמה ימי כיף משותפים בטבע, בחברה טובה, בליסה איכותית, צחוק מתגלגל והשלמות של הרבה שיחות עומק, שחיי היומיום האינטנסיביים, כמעט ולא מאפשרים.

יוצאים אל הטבע וישנים באוהלים. כך נאמר לי וכך גם היה. בחג פסח שני, במרחק שעות נסיעה, הגענו לחניון קמפינג מסודר, במקום קסום, שהרגיש כמו וודסטוק ונראה כמו חו"ל. אמנם יצא לי פה ושם לישון באוהל, אבל קונספט הקמפינג המשפחתי, מגורים בטבע, היה זר לי עד כה. החוויה הזאת היתה עבורי כל כך עוצמתית ושואבת, שבצאתנו מהחניון, כבר הזמננו את הקמפינג הבא.

הנה מנת פתיחה עם כמה הצצות קטנות, אל רגעי פז מתוקים מהסופ"ש הזה. נגה מחופשת לדבורה, רצה מאושרת בין הפרחים הצהובים, תוך שהיא מנפנפת ב"כנפיים" ועושה בזזזז....  איתי מצייר בצבע כחול ושביל מבטיח שלוקח אותי אל נחל חלומי וצונן.


לישון באוהל עם כל המשפחה. בשבילינו זה היה כיף גדול. יש משהו מאוד מרגיע בידיעה שהאושר שלך, אינו תלוי עושר. במחשבה שגם אם לא תהיו בעלי ממון רב, תמיד תוכלו לארוז כמה דברים, להתמקם באיזו שכיית חמדה שקטה ולצרוך רגעים אינטימיים עם משפחתכם. 


אין ספק, שבהיותי (איך לומר זאת בעדינות?:) צרכנית שליטה בלתי מבוטלת, הקדשתי לנושא ההכנות למבצע, שעות פעילות מרשימות. החל מ(תרוץ נפלא לבזבז קצת כסף:) "אנחנו חייבים לקנות אוהל גדול לכל המשפחה!" ועד אימונים מפרכים שהנהגתי בגינתנו והביאו את עידן למיומנויות מרשימות של פתיחת אוהל, ביד אחת בשיא רשום של 37 שניות. (ושלא תחשבו שלא שקלתי להוסיף לאימון גם פקטור של עצימת עיניים, שיסייע לסימולציית התמקמות שטח בתנאי ראייה קשים...).


כל הקונספט הזה של לצאת לנופש שלא עולה כסף, קצת איבד מגובהו, בשל פיתויים שפגשתי בדרך והחלטתי לאמץ. אחת ההשקעות היותר טובות שעשיתי, היה להכנס ל-milka, בוטיק טבעי לילדים בגבעת ח"ן (ליד רעננה). מגי המקסימה חשפה בפני עולם שלם של חוברות הפעלה ויצירה נהדרות.
החוברות מסתבר, החזירו בענק את ההשקעה שעשיתי וסיפקו תחליף ראוי לשעות בייביסיטר לילדינו. בזמן שהם היו עסוקים ביצירה, אנחנו ההורים יצרנו שעות איכות של הנאה משותפת.
נגה, התינוקת הקטנה שלי, כבר חגגה שנתיים לא מזמן. מדהים איך השעון הביולוגי של הבנות שלנו מדוייק למעבר הזה מינקות לפעוטות. ממש בין לילה הניצן התינוקי שלה נפתח וכעת היא פרח צעיר לכל דבר ועיניין. וכן, יש לילדה דעות מוצקות על כל נושא שרק תרצו. כיף לי, לא כיף לי. נעים לי, לא נעים לי. אבא לובש אדום! ולכו תסבירו לילדה שכל החולצות האדומות של אבא בכביסה... גם לכם זה נשמע כמו תירוץ עלוב, לא?


חיידק היצירה שתקף אותה, גם הוא פרי ההתפתחות המואצת שחלה זה עתה. בכל הזדמנות היא דורשת עפרונות ונייר חדש. ונסו לבקש ממנה לצייר רק על הנייר, או לחלופין להגיש לה עיפרון פארש, כזה שהוא לא מספיק מחודד... הילדה דורשת את העוקצים המגיעים לה וזועקת על העוולה: מחדד! מחדד!


רעיון נהדר שאימצנו במחנה שלנו, נקרא אוהל הילדים. מלבד לסוויטה דלאקס, מזרונים, כריות פוכים ושאר פינוקים ששרתו את נושא השינה לכל משפחה בנפרד, הבאנו איתנו עוד אוהל (ישן) ומחצלת והכרזנו עליו כעל חדר הילדים.
באוהל הילדים עסקו בעיקר בהיסתודדות, רקיחת מזימות, ביצירה ומידי פעם גם בהתקוטטות.
מה שהכי חשוב, זה שכל הגזירות, הצבעים, הדפים ושאר ירקות נשארו באוהל ולא יצאו לשוטט באחו הירוק. בקיפול הרמנו את המחצלת וניערנו את כל השאריות הישר לשקית האשפה.


עוד פעילות שהסבה להם הנאה גדולה מאוד היא מסיבת תחפושות בטבע. הבאנו איתנו שק גדול של תחפושות, איפור (מירב תזכירי לי בבקשה להרוג אותך...), קעקועים (אללי... אללי...) ושאר ירקות שהנעימו את חיכם וחיוכם.


נגה התבייתה על תחפושת הדבורה שהקנתה לה זכות מיידית וטבעית לרוץ, לקפץ, לנפנף בזרועותיה ולצעוק: "אני בורחת... אני בורחת...".
רדפתי אחריה, כמובן ונהנתי מכל שניה. אני לא זוכרת מתי נהנתי כל כך מריצה, כמו באותו משחק קטן ומרגש שנגה סחפה אותי אליו. היא התחבאה מאחורי עצים, נכנסה לאוהלים של אחרים והשאירה אחריה שובל משכר של ריח חופש, שמחה וחיות, כאלו שניתן למצוא רק אצל גורים צעירים וסקרנים בטבע.

היא רקדה, שרה, קפצה וצרחה מהתרגשות, כשתפסתי אותה ונישקתי אותה עד אפיסת כוחות של שתינו.


גם עם אבא היא בילתה "זמן איכות". לטובת תיקיית המחשב שלי שקרוייה "עידן - הפללות" - צילמתי את התמונות הבאות. לא יזיק, שיהיה גם לי במה לנפנף בחזרה אל מול תיקיית המחשב של עידן: "קרן - הפללות", באם יום אחד אדרש לתת עליה את הדין... (ואנא שאו עימי תפילה שלעולם לא אדרש לכך).

מאז שנגה היתה קטנה, הקפיד אביה לחשוף אותה לטעמים שונים ומגוונים. לא עשינו זאת מספיק עם עלמה ולכן היא לא מספיק פתוחה להתנסויות קולינריות חדשות. בכל פעם שעידן שותה מבקבוק (ולא משנה מה טיבו), נגה דורשת סיבוב, תוך קריאות נחרצות: "ליטום! ליטום!" (לטעום). עידן משאיר לה את הבקבוק עם "סיבוב פארש", אבל אל תגלו את זה בבקשה ליצחק קדמן...


הטבע מחבק אותנו ויוצר הרבה רגעים קסומים של קרבה ואינטימיות משפחתית נעימה. אנחנו מתענגים על כל שניה וגומעים את הרגעים הללו בהתענגות גלויה. הדבר מוכיח את עצמו היטב גם בקרב חברינו. כמה נעים לגלות שאנו זקוקים לכל כך מעט חומר עבור שאר רוח שכזה.




יקי חזר מהנחל, לאחר שדג בחכתו את ארוחת הצהריים שלנו. 15 שקלים מחיר כל דג טרי ב-"דג על הדן". אם לזה לא תקראו דייג מוצלח, אז למה כן? מלח, פילפל, שום, לימון, עשבי תיבול ואהבה. הדגים נצרבים על הגריל ברחש עדין ונעים וריח הדג הנצרב על האש כמעט שמעביר אותי על דעתי. אנחנו יושבים על שולחן עץ גדול במקום (חיברנו 3 שולחנות) ומתענגים על הדגים הטריים הללו, שיקי הניח על צלחתנו.

גם השקשוקה בתמונה למעלה, היא מעשה ידיו להתפאר. יקי הוכיח את תרומתו המצויינת להצלחת החופשה הזאת, בין השאר בבישולים נפלאים, בהדלקת מדורה בעזרת שני אבני צור! (אוקי, כאן אולי קצת נסחפתי...) ובהובלת טיול לילה רגלי אל תוך שדה גחליליות זרחני.


עידן אגב, הקים את האוהל שלנו ביד אחת, תוך שיפור השיא שלו ל-34 שניות! בתמורה הוא זכה לקריאות נלהבות מקהל הבית הנשי והמעריץ!



המון רגעי קסם התחוללו בחופשת הקמפינג הקטנה שלנו, שנמשכה 3 ימים ושני לילות. צילמתי ללא הרף, בכל אמצעי שעמד לרשותי ונהנתי מכל שניה. כשדיפדפתי במהירות בצג המצלמה החדשה שלי, גיליתי לתדהמתי סירטון קצר שמשקף את כל שלושת הימים הללו. הכנסתי את כל התמונות שצילמתי במהלך כל החופשה לתוכנת עריכת וידאו חינמית פשוטה, הוספתי פס קול שהתנגן לי בראש במשך כל החופשה הזאת כרגע והנה לפניכם סירטון החופשה הספונטני שלנו.
לחצו play על הסרט ותהנו!:

הטבע משמש עבורי כתיפאורה משגעת גם לפעילויות ויוזמות נוספות. כל תלולית עפר קטנטנה מתמלאת בשלל צבעים עזים ומתעצמת עשרות מונים. את הצילום כאן למטה צילמתי בקיבוץ גבת, לא הרחק מהבית החדש שלנו, שהולך ונבנה לו מיום ליום.
באוגוסט הקרוב אנחנו מעמיסים את הבנות ועוד כמה אלפי קרטונים וחפצים ומצפינים אל ביתנו החדש, בלב מטעים, שדות ועצים בעמק יזרעאל.


גם הקולאז' Sale הקרוב יהנה מהשפעות הטבע והאדמה. הצילומים הבאים צולמו תוך כדי סיור לוקיישן לאירוע הבא, שיתקיים בשבועות.




ואם להיות קצת  יותר ספציפים, יש מעט מאוד אינפורמציה שאני יכולה לגלות לכן בשלב זה על האירוע הסודי והמסעיר שמתבשל בימים אלו על להבה גבוה במיוחד.
מזמינה אתכן לפתוח יומנים ולסמן במרקר זוהר במיוחד את מוצאי שבועות כתאריך הבא של הקולאז' Sale.
שאר הפרטים יתגלו (מבטיחה) בקרוב קרוב...


להתראות בקרוב,
קרן