

פופאפ וינטאג' שופ - מיזם רהיטי הוינטאג' הגדול של היילי דה מרקס ושלי
26 06
הסיפור שלי עם הוינטאג' הוא סיפור ארוך וממכר. כן, אני ללא ספק מאלו שטעמו ונפגעו. מילדות נמשכתי לריח הנפטלין בארון הסדינים של סבתי וככל שבגרתי, החיידק הלך והחריף. אין ספק שמאז שהיילי דה מרקס נכנסה אל תוך חיי, ברזי הוינטאג' החלו להיפתח ולאט לאט (או שמא מהר מהר?) גיליתי ריגושי וינטאג' ונחשפתי לחוויות מסעירות, כאלו ששנים חלמתי עליהן והפכו לפתע זמינים ונגישים.
בשנה האחרונה, עסקתי בפרוייקט מאוד גדול, אבזור ביתי החדש בעמק יזרעאל. את תמונות ההשראה הרבות שמצאתי ברשת שיתפתי בתיקיות ה- pinterest שלי, תוכנת שיתוף תמונות ברשת, המשמשת כלוח השראה וכלי עבודה עבור מעצבים רבים.
תמונות ההשראה הללו, איפשרו לי לחלום על ריהוט, מנורות ואביזרים שונים, מתקופות אחרות וממקומות שונים בעולם, אולם כשניגשתי לחפש את הרהיטים הללו בשווקים ובחנויות המקומיות, גיליתי היצע נמוך ואפשרויות מוגבלות, שאינן משקפות מספיק את טעמי האישי במדוייק.
פה ושם הצלחתי לאתר רהיט כזה, או אחר, אבל החיפוש הארוך והמתסכל התיש אותי ושיקף מציאות דלה בהיצע, מול ביקושים גבוהים של פריטי וינטאג' מעניינים בקרב מעצבים וקולגות.
פניתי אל מומחית הוינטאג' הפרטית שלי, חברתי היילי דה מרקס ודרכינו המשותפת הובילה אותנו ביחד לגילויים מסעירים ומרגשים, שהניבו גם פירות מיוחדים.
גילינו שהעיצוב האקלקטי, האהוב עלינו, מורכב מפריטים שונים מתקופות שונות בקשת רחבה של סגנונות עיצוב. החל מוינטאג' תעשייתי כבד (שנלקח ממפעלי תעשיה ישנים באירופה)
ריהוט דני מודרני ואלגנטי משנות החמישים
פרטי עיצוב כפרי בסיסי מבתי חוה בצרפת ובבלגיה
ועד תכשיטי עיצוב מגונדרים ומלאי הומור על גבול הקיטש, כאלו שאם משתמשים בהם במינון הנכון ובקונטקסט הנכון משמשים כתבליני עיצוב, שישדרגו כל ארוחה.
במהרה הבנו, שבכדי להשיג את שכיות החמדה המפתות, המצויות בשפע בספרי העיצוב, במגזינים אהובים, בבלוגים מובילים בעולם ובתיקיות ההשראה בפינטרסט, עלינו להתאמץ ולהרחיב את גבולות החיפוש אל מעבר לים.
כחולמת וכמגשימה מקצועית הבנתי שעלי להרכיב "רשימת חלומות", שאיננה מושפעת ממה שניתן להשיג בשווקים המקומיים. הרשתי לעצמי לחלום על רהיטים ואביזרי וינטאג' נפלאים, חיפשתי את המגע המיוחד בכל פינה בביתי ההולך ונבנה.
חלמתי על מיטות ברזל ישנות ומתקלפות, שניתן להסב לפינות ישיבה, על מיזנון דני משנות החמישים עבור הסלון, על שולחן איירקול אנגלי משנות החמישים, על זוג מיטות תאומות כפריות עבור עלמה ונגה, על תמונת "טינה", קיצ' קלאסי במיטבו משנות השישים, על כסאות, מראות, מנורות, ארגזי עץ, טקסטיל, כריות ושעונים, שקרצו לי ממקורות ההשראה שלי.
לא נתתי לשאלת ה"איך משיגים" לבלבל ולהפריע לי לחלום. כמי שעוסקת לא מעט בתחום "החלום והגשמתו" התמקדתי בשלב הראשון בחלום והפלגתי איתו למחוזות רחוקים.
משהיתה בידי רשימת החלומות, התפנתי לשלב השני, להגשמתו. הדבר הבא שיש לעשות מיד לאחר שביררת לעומק את מהות החלום שלך, הוא להפיצו ולשתף את חבריך ומכריך.
באופן טבעי פניתי לחברתי היילי דה מרקס, מומחית למציאת וינטאג' באירופה. היילי כיוונה אותי לשווקים ולירידי וינטאג' מיוחדים באנגליה ובצרפת. לפני הנסיעה דאגנו לבנות ערוצי שילוח אמינים, כדי שנוכל לשנע רהיטים וחפצים גדולים שלא נכנסים למזוודה.
הנסיעה הראשונה הניבה פירות משובחים. מראה גדולה ומיוחדת שסביבה נבנה כל העיצוב במטבח, צמד מיטות צרפתיות לילדות, פינת ישיבה קטנה, ארגזי מסע, שידות, מיטות ברזל, מאזניים למטבח, כלי אמייל יפים, מנורות ועוד.
יחד עם זאת, הרשימה עדיין נשארה פתוחה ונותרו בה עוד הרבה פריטים שלא הצלחתי למצוא בנסיעה הזו. את המשך החיפוש עשתה עבורי היילי באמצעות האינטרנט.
חיפוש של מילות קוד מדוייקות, שליטה באנגלית ובוינטאג'ית כשפות אם והיכרות עם סוחרים שונים מעבר לים, סייעו לה לאתר עבורי עוד ועוד פריטים להשלמת התמונה הכללית. מארון ועד ידית ליקטנו את הפריטים ושלחנו אותם ארצה בקונטיינרים דרך הים.
הבית הלך והתמלא. מכל פינה ניבטו אלי מראות, שלא נפלו מתמונות ההשראה, שהזינו את החיפוש שלי. תוך כדי האיבזור העלתי תמונות בערוצי התקשורת שלי באינטרנט. הפייסבוק, האינסטגרם וגם והבלוג שלי "טוב ויפה", התמלאו תוך כדי עשיה בתמונות שצילמתי בביתי, תמונות שגרפו תגובות ועיניין רב.
בעקבות פניות רבות של מעצבות ואנשים פרטיים, שהתעניינו וביקשו להשיג פריטים דומים, פתחה היילי קבוצה סודית בפייסבוק – "Early Bird", של מעצבים ובעלי עיניין ברהיטי וינטאג', שם העלתה בכל בוקר תמונות של רהיטים, נתנה מידות ומחירים ואיפשרה ללקוחותיה לרכוש אותם באון ליין. במקביל העלו החברים בקבוצה זו בקשות מיוחדות לפריטים מסויימים, שהיילי חיפשה עבורם באופן פרטני.
הביקושים הגדולים והעיניין הרב ברהיטים שמצאנו הוביל אותנו באופן טבעי לחלום הבא. החלטנו לצאת בעקבות הלב, במסע של ליקוט וגילוי אוצרות בכל רחבי אירופה, עם רשימת חלומות ענקית ולהביא איתנו לארץ כמות גדולה ומשמעותית, שפע של רהיטים ואביזרי וינטאג' התואמים בדיוק לטעמנו האישי.
מרגע שקבלנו החלטה הדברים התגלגלו מהר מאוד. עלינו על טיסה לקופנהגן, שם ליקטו ריהוט דני מודרני משנות החמישים, העמסנו ושלחו מכולה לארץ. מדנמרק המשכנו גם לבלגיה ולצרפת, עם משאית גדולה ואיש קשר, שהוביל אותנו מ"מערת אלאדין" אחת ל"מערת אליבבא" שניה.
במשך שבוע הסתובבנו בין ערים ובן כפרים, הגענו לחוות נידחות, לאסמים מלאים באוצרות וינטאג', לשווקי פישפשים, למפני ירושות, למחסנים ולסוחרים במחוזות מרגשים. כשבוע בילנו בדרכים, ישנו במוטלים, אכלו בתחנות דלק ומילאנו עוד ועוד משאיות ברהיטים ובחפצים יפיפיים, כאלו שלא יכלנו להשאיר מאחור.
הקושי הגדול היה בבחירת הפריטים. הגענו בכל יום לכשלושה עד חמישה מקומות שונים, עם שפע אדיר של ריהוט, שמתוכו היה צריך לבחור את המיטב שבמיטב.
פיתחנו שיטות עבודה מהירות ויעילות, חוקים שהגדרנו לעצמנו וסייעו לנו. השתדלנו להיצמד ל"רשימת החלומות" שלנו, לקנות רק פריטים ששתינו אוהבות מאוד וגם החלטנו לא לקחת יותר מ-20 פריטים ממקום. השיטה עבדה, אם כי החוק השלישי נתגלה לעיתים כגמיש.
המסע שלנו הניב פירות משובחים, 100 קוב של רהיטים, חפצים ואוצרות וינטאג' הגיעו לארץ במכולות מדנמרק בלגיה וצרפת, הישר למתחם חנות קנה קש בצומת קדימה הדסים. במהלך כל חודש יולי נהיה שם היילי ואני עם המייזם החדש והמרגש שלנו, חנות פופאפ ובה יעמוד למכירה כל האוסף שלנו.
אם אתם רוצים למצוא את הרהיטים הכי שווים שלנו, אני ממליצה לכם לא לפספס את אירוע הפתיחה להשקת הקולקציה, שיתקיים ביום ה' ה-27 ביוני מהשעה 10:00 ועד 22:00 וביום ו' ה-28 ביוני מהשעה 10:00 ועד 17:00. במהלך הפנינג הפתיחה המקום יהפוך למתחם אירופאי כפרי המשלב פעילות של יין, מעדניה וחנות פרחים של "ליפתן זרים" המופלאים מכפר הס.
קישור לדף האירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/206928136123583/?ref=22
אני ממליצה לכם להגיע ולאמץ כמה פריטים, לשלב חדש עם ישן, פונקציונליות עם נשמה. לצערי פירטי הוינטאג' בעולם הולכים ואוזלים וגם מחיריהם בשווקים מאמירים. גם אם עדיין לא בניתם את ביתכם ואתם מוצאים רהיטים, או חפצים שליבכם נקשר בהם, אני ממליצה לכם לא לפספס ולאסוף אותם איתכם. אני יודעת שאם לא הייתי נוהגת כך לאורך השנים, הייתי סובלת משברונות לב.
פופאפ וינטאג' שופ, תפתח במהלך כל חודש יולי, בתוך חנות קנה'קש בצומת קדימה-הדסים (כביש 4) בפניה לא"ת אבן יהודה. כל יום מהשעה 11 ועד 18:00 וימי שישי מ-10:00 עד 14:00,
היילי ואני נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע גם לכם במציאת אוצרות לביתכם.
פשוט נפלא!! איזה כייף של חלום להגשים! כייף שהבאתן לארץ את כל הטוב שיש באירופה להציע לכל מכורי הוינטאג' שבארץ... באמת המבחר בארץ הולך וקטן.. בטוחה שאקפוץ בהזדמנות הראשונה! לא רוצה לסבול משברון לב וינטאג'י חלילה ;) בהצלחה!
בנות יקרות, איך אתן מסוגלות למכור כאלה דברים מדהימים ולא לאמץ אותם לעצמכם?אם היה לי בית ענק הייתי באה עם משאית...ברור שאגיע(לבושה בגלביה) כי אצלנו בפולניה אם לא כואב הלב-זה לא נקרא חיים.... המון המון הצלחה ושמהר יתפנה מקום לעוד אוצרות וינטאג'. יישר כוח רוחלה קציר בית-אורן
ברצוני לשיר לך שיר הלל... את מדהימה ומעוררת השראה. צבעוניות שופעת ולבטח אנרגיה מתפרצת. מתרגשת מהתמונות וממך. אורלי.
קרן, הפוסט כרגיל מקסים. רק חייבת להעיר: קיטש בבקשה. ולא- קיצ'. (מקור המילה בשפה הגרמנית: Kitsch) כשזה נכון זה יפה יותר. כמו בכל דבר...
ואני אהיה שם :-) תודה איזה אוצר!!!:-) וככ נגיש 'פתאום'. אתן נפלאות. תודה!
היילי וקרן, אין ספק שההתבוננות מהצד (ומקרוב) על הפרויקט שלכן מרגש עד מאוד! ההתחלה, הרצון, החלום, האמונה, הדרך, התעוזה, העשייה והטעם המשובח (כמובן) מעורר הערצה. תמיד נפעמתי מחיבור בין אנשים מקסימים, בעלי טעם משובח, וחדורי מטרה זהה- אין ספק שאתן עונות לכל ההגדרות הללו. מאמין בכן מאוד(!!!!!) ושמח ללוות מהצד בהתבוננות נלהבת את העשייה המקסימה שלכן.
באמת מדהים ומעורר השראה. התמונות הראשונות מדהימות ומושלמות (מניחה שזהו אינו ביתך, קרן) הסקשן השני של התמונות הוא כבר ביתך המרוהט, אם אני מבינה נכון, מסגנון החלונות, ומרצפת הקרמיקה הישראליים והמסגירים כ"כ את היותם ישראליים. מעט פוגמים בהקפדה ב"הלבשת" הבית בסגנון כה מיוחד וכה מנוגד לאריחים ולחלונות בסגנון קליל, הנצחי והנדוש כאן.
הי קרן, יש מצב שתביאי איתך כמה גלביות שיהיה אפשר למדוד ?
את פשוט "קרן מגשימת משאלות", איזה מיזם מדהים. והבית שלך, ובמיוחד המטבח, יצירת אמנות.
קשה להסביר את האהבה הזאת לרהיטים ישנים מסוג מסויים. שנים אני אוספת רהיטים בקיבוץ משנים קודמות. על רובם מוותרת משום שאין מקום....הרהיטים האלה הולכים ומתמעטים. רובם נכחדו. ממש מקנאה בכן על כך שהצלחתן לשלב אהבה עם עיצוב ועם עסק...בהצלחה. הפוסט נהדר. עכשיו בחופש אנסה להגיע....עוקבת בעיניים כלות.....
שלום האם יש לכן עוד תצוגה ?