זה היה חתיכת קיץ!  נפלא, גדוש בפעילות וגם פוטוגני להפליא. הקיץ הראשון שלנו בבית החדש בעמק יזרעאל. הנוף שחשבתי שיהפוך למשמים וצהוב כמו בשפלה, נשאר ירוק והתעצם בצבעי הפירות והירקות שלו.  מצאתי את עצמי לא מעט, יורדת ממערכת הכבישים, נוסעת בשדות, בוררת שבילים חדשים ומרגשים.

החיים היפים, בין שדות אבטיח, תירס, כותנה ועגבניות. מזל שהמצלמה שלי תמיד איתי ושהרומנטיקה האינסטגרמית מתלבשת באופן מושלם על הנוף העמק יזרעאלי.

ברוח העגבניות ששורה על העמק, נעשה מעשה גם בביתנו, בגינה הפרטית. גרעין סורר של עגבניה, קפץ מצלחתה של נגה, התיבש לו על הרצפה, נשטף עם זרם הספונג'ה ממש לפתח ביתנו, הופ לגינה והנה הפלא ופלא, שיח עגבניות ענק מיתמר עד הרקיע. עוד לפני שנשתלה הגינה והוסדרו קווי ההשקיה, השיח הזה הלך, גבה והתבסס, הציב עובדה ומאז הוא שם.

הוספתי לו את פירמידת העץ שקניתי מפרח גן בקולאז' סייל קיץ (האחרון), כי אם כבר זו עגבניה עצמאית שנטעה את עצמה בלי להתבלבל, ממש בכניסה, מגיע לה את כל הכבוד שבעולם.

קצת אחרי שהגיעה העגבניה, ובתזמון מושלם ליום ההולדת שלי, התרוממה כאן גינה לתפארת, מבית היוצר של נעמי אשל, אדריכלית הנוף האהובה והמוכשרת שלנו. 

את הקפה הראשון של היום הכי ארוך בשנה, ביום הולדתי ה-41, שתיתי עם עידן בגינת החלומות שלנו. על דק העץ הנפלא שמיכאל רינג מיודפת בנה לנו, משקיפים על נופי העמק האין סופיים.

למדתי להתמכר לנוף הזה, להזדקק לו באופן פיזי ממש. אני מטפסת על גבעת הדשא שלנו, נעצרת ומיד נשאבת אל תוך נוף האינסוף האדיר הזה. עפה בדמיוני אל המרחבים. זה מן טקס קטן וקבוע שאני עושה לפחות פעם ביום, לגמוע את המרחבים האלו ומצאתי שעבורי זו המדיטציה הטובה ביותר. הכל פתוח ודבר לא עוצר מחשבות וחלומות.

שעות אחר הצהריים הם השעות האהובות עלי לבילוי משפחתי בגינה. יש כאן מיליון פינות קטנות ובכל פינה אוירה וחוויה אחרת.

לטפס במעלה השביל המתעקל בדרך הביתה, כשפרחי ה"בוקר טוב", מחייכים אלינו ומברכים אותנו לשלום.

את מיטות הברזל הצרפתיות שהבאנו מבלגיה הפכתי לספות רביצה מפנקות. אני אוהבת את העדינות שלהן ואת זה שהן לא מנסות להתחרות עם הנוף.

את ארגזי היין שהילי ואני הבאנו מצרפת, הפכה נעמי למיכלי שתילת תבלינים ופרחים.

גם כשאני בתוך הבית והחלונות פתוחים, הנוף נכנס ישר אל תוך הבית ותחושת המרחב מתעצמת גם בפנים.

לפעמים נדמה לי שהגינה שלנו התבלבלה וחושבת שעכשיו אביב. הפרחים מלבלבים והגינה מלאה בציפורים ופרפרים.

בכניסה התקנתי מנורת מזח תעשייתית יפיפיה (מיוסי קמחי מנורות, בשוק הפשפשים), עם זכוכית בצבע תכלת עדין. בקרוב ינחתו כאן מנורות הצוללת הצהובה שהזמנתי מהיילי דה מרקס, שיקיפו את הבית ויחליפו את הגלובוסים המכוערים שהותקנו ע"י החשמלאי.

וכמובן, פינה קסומה שמוצפנת מאחור, שיכשוכית טבעית נהדרת, הבנויה כ- wetland, עם מעבר מים בין שלושת הבריכות וניקוי המים ע"י דגים, צמחים ואבנים, כמו המערכת האקולוגית שבטבע. ההרגשה בפנים היא כמו בתוך נחל, בריכה טבעית קטנה ופרטית.

הרבה רגעי שמחה נחוגו כאן בבית בקיץ האחרון. הילדות צומחות ופורחות כאן בעמק, ממש כמו פירות השדה. איך אומרים אצלינו בבית? הפירות הכי טובים גדלים בעמק. 

לצד העגבניות, גם הילדות צומחות וגדלות. נגה סיימה את הפעוטון ואילו עלמה סיימה גן חובה. אני מודה שלצד השמחה וההתרגשות מכתה א' אני מלאה ברגשות מעורבים שכוללים גם צער על סיום תקופה כל כך יפה, ימי התום של הגן.

את ימי הקיץ הראשון שלנו בעמק, ניצלנו היטב להתענגות אחת על השניה. המסגרת החינוכית בקיבוץ מפנקת מאוד הורים קרייריסטים והגנים מסתיימים כאן רק כשבוע לפני תחילת שנת הלימודים החדשה. את ה"חופש הגדול" שלנו עשינו בעיקר אחה"צ, אז גם פחות חם ואפשר לבלות ולהנות בחוץ.

(נגה מדגימה:) איך אומרים אצלינו בבית? הפירות הכי טובים גדלים בעמק. 

נדמה לי שגם פער הגילאים של הבנות, עלמה (6.5) ונגה (3.5) הולך ומצטמצם. הן משחקות אחת עם השניה, מתחפשות, עושות הופעות, הצגות, מתחבקות, מתנשקות ולפעמים גם רבות.

ויש את הרגעים האלו, שהן מתאחדות, מציבות מולי קואליציה חזקה, עושות לובי ומקדמות אג'נדה: לא רוצות לישון, רוצות להשתגע!

גם פיית השיניים בקרה אצלינו לראשונה. ההתרגשות היתה גדולה מאוד, תמונה עם השן החסרה הופצה במהירות ב-sms למשפחה והברכות לכלה המאושרת זרמו ושימחו אותה.

את  שבוע ה"חופש הגדול" של הבנות, החלטנו להעביר בארץ. ירדנו לרחובות, הפקדנו את האוצרות הקטנות בידיה של אמא שלי ושל בן זוגה חנניה. זוהי מסורת מבורכת במשפחתנו, קייטנת סבאים ברחובות. השנה גם נגה הצטרפה לחבורה ושתיהן נהנו שם מאוד.

והן לא היו היחידות שנהנו בימים הללו. גם עידן ואני ניצלנו היטב את החופש הזה, שפתאום התפנה לנו וירדנו לצוקים, להתארח במדברא.

אנחנו בדרכים. הבנות בספארי.

אנחנו מתמקמים בבקתה.

הבנות מתמוגגות מהקופים.

שלושה ימים נפלאים, של שקיעות, זריחות וזמן איכות יקר מפז שהזדמן לנו פתאום נוצלו היטב ועד תום.

ובעוד ילדותינו מכייפות אצל הסבאים, 

אנחנו נהננו מבקתת בוץ קסומה, מפנקת וממוזגת במדבר. רק אנחנו, הירח והכוכבים.

באופן כללי השבוע האחרון של אוגוסט נתפס בעינינו כסיוט אמיתי. מצד אחד אנחנו בחופש וגם הילדות ומצד שני, גם כל העולם. ואשתו. את חמשת הימים הנותרים, החלטנו לבלות בבית ולצאת לגיחות כיפיות ב"שכונה".

הזמנו את החברים הכי טובים שלנו, לבלות איתנו בעמק, ב"צימר" המושקע שלנו. זאת היתה הצלחה אדירה. טיילנו באזור וגילנו פינות חמד קסומות.

הבריכה הקיבוצית שלנו התגלתה כשוס רציני. אין כמו בריכה בקיבוץ!

השתתפנו בקטיף.

התקררנו בנחל השכונתי. 

וגם טיילנו בנצרת וגילינו בה פינת חמד קסומות.

וגם בילינו הרבה בבית, ביחד.

הילדים שיחקו ביחד והשאירו למבוגרים גם זמן פנוי. ניצלנו את הזמן הזה והתמקדנו בהנאות הקטנות שלנו. שיחה, חיבוק, בישול, סרט טוב בטלביזיה.

מגרש המשחקים הביתי העסיק את הילדים והרבה צחוק נשמע מסביב (לעיתים גם בכי...).

הבית הזה נבנה מתוך אהבתנו לחברים ולאירוח. התענגנו על כל רגע בימים המופלאים הללו.

הבנים (כרגיל) השתלטו על המטבח. דאגו לפינוקים שוטפים, בישלו והאכילו אותנו.

השתדלנו לזכור שאנחנו בחופש ונהננו מימים אחרונים של קיץ ומחופשה משפחתית ביתית.

החופש נגמר ובשעה טובה ומוצלחת עלמה האהובה וענוגה נכנסה לכתה אלף.

ככה צילמתי אותה בבוקר הראשון שלה בביה"ס, רגע לפני שהיא יוצאת לדרך ארוכה.

היא חיכתה בשלווה ובסבלנות לאוטובוס הצהוב.

עלתה להסעה והמשיכה אל ביה"ס החדש.

את הכניסה לכתה א'  היא עשתה ברגל ימין, בהתרגשות ובשמחה גדולה.

אנחנו ליווינו אותה בשעות הראשונות בביה"ס. היא היתה רגועה ונינוחה למרות ההתרגשות הגדולה. מזל שהבאתי לשם משקפי שמש גדולות

לבסוף, הקינוח של החופש הגדול, היה ללא ספק מסיבת בנות ואמהות של ענבל, בחצר ובסטודיו המשגע של mom&me בכרכור.

ענבל יזמה והפיקה אירוע חלומי במיוחד לאמהות ולבנות. האירוח כלל פינוקים קולינריים, פרחים לשיער, תסרוקות מקסימות של רביד פלג, עמדת צילום של עינה קפלן.

ילדות מתוקות עם שמלות יפיפיות הסתובבו ושיחקו בכל פינה. היה אירוע קסום ושאפו גדול לעינבל על ההפקה הנהדרת הזו. גאה בך יקירה!

כמובן שלא יצאנו מהאירוע בידיים ריקות. עלמה בחרה בזריזות זוג שמלות פיה עבור ערב ראש השנה. 

את השנה החדשה קיבלנו בשמחה, בהתרגשות ובעיקר בציפיה גדולה.

אני מאחלת לכן, קוראותי האהובות, שנה טובה ויפה, עם הרבה הנאות, רגעי צחוק וקסם. תטרפו את החיים, אבל אל תיטרפו אל תוכם. זיכרו להנות מהדברים הקטנים והפשוטים. חיבוק, מנגינה, צחוק של ילד. שנה טובה, מתוקה ויפה.

ואם מזדמנת לכן הזדמנות להגיע אל העמק בסוכות, אשמח לארח אתכן בסדנאות עיצוב תכשיטי וינטאג'

שיתקיימו בסוכות באיזולטור, הסטודיו שלי, בקיבוץ יפעת. בתאריכים: 22-23-24 בספטמבר בהנחיית עדי יגודה (יגדס), מעצבת תכשיטים. בסדנה ינתנו כלים מעשיים להרכבת תכשיטי וינטאג', כל משתתפת תעצב לעצמה תכשיט. עלות הסדנה: 280 ש"ח, כולל חומרים וכיבוד קל. משך הסדנה: כשעתיים.
לפרטים, נא לפנות לעדי: 052-3234729

עוד סנונית שמבשרת את סיום הקיץ היא קולאז' סייל הסתיו שלי. בימים אלו אני שוקדת, עומלת ותופרת קולאז' סייל מרהיב בלוקיישן חלומי. 

הקולאז' סייל הקרוב, יכיל כ-40 מציגים מופלאים והוא יתארח הפעם בביתה של קרן מגן, אשר בכפר הס. 

כל הפרטים המעניינים של הקולאז' המרהיב הזה יפורסמו כאן בבלוג ובדפי הפייסבוק שלי בימים הקרובים. 

הקולאז' סייל מתוזמן לסופ"ש האחרון של ספטמבר, מיד לאחר שמחת תורה. כנסו לדף האירוע בפייסבוק ואשרו הגעה.

שנה טובה, יפה ומרגשת במיוחד צפויה לנו.

אמן.