תקציר האירוע: יום שישי בבוקר, וילה ענקית ומטורפת בכפר הס, 2 דונם שטח, 500 מ"ר בנוי, 40 מעצבים ואמנים מהמוכשרים שבמחוזותינו, פזורים ברחבי הוילה והגינה, מציגים את מוצריהם למכירה, בתוך חדרי הבית ממש. קהל עצום של מעל ל- 15,000 איש (ובעיקר אישה), שהגיע למקום מדן ועד אילת (!), להנות מחווית אסטטיקה, קניה ומפגשים עם יוצרים מעוררי השראה.

קהל שהגיע בעקבות הזמנה אישית שקיבל ממני. לראשונה בקולאז' סייל המופתעת הגדולה היא אני, לא דימיינתי שכל כך הרבה אנשים יגיבו להזמנתי, אני רגילה ומוכנה לקהל של אלפי אנשים באירועים שלי, אבל כמות האנשים שהגיעה באירוע הזה היתה כפולה מההערכות הכי אופטימיות שלי.

בשביל לנסות להתחיל ולהבין מה התרחש כאן, אשתף אתכם בהצצה אל מאחורי הקלעים של האירוע עצמו. כל אירוע מעשרות אירועי הקולאז' שקיימתי ב-3 השנים האחרונות, היה שונה, אחר מקודמיו, עם לוקיישן, קונספט ומציגים מתחלפים. אחת מאבני היסוד של הקולאז' הוא הדינמיות והאמורפיות שלו. כדי ליצר בכל פעם חויה שונה, החלטתי כבר מהאירוע הראשון, ליצר בכל פעם משתנים חדשים, שיפתיעו אתכן, הקהל שלי. הפעם אתן הפתעתן אותי.

מדובר בתהליך מאוד מורכב ומאתגר, מכיוון שבכל אירוע המשתנים שונים ותהליך הפקת לקחים המתבסס על המשתנים הדינמיים הללו, הוא מלכתחילה בעייתי, דורש מחשבה מעמיקה וגם הרבה חושים ואינטואיציה בריאה. מאירוע לאירוע, ההפקה גדלה והופכת למורכבת יותר. השאיפה שלי בכל אירוע הוא גם להפתיע (לטובה) וגם לישם מסקנות ולשפר בהתמדה.

המחשבה המקורית, ביוני 2010, שהניעה אותי ליזום את אירועי הקולאז' ולהוביל את אירועי חווית העיצוב בארץ היתה לתת לנשים נוספות, בדיוק כמוני, חוויה מעצימה, מטעינה, מרגשת ומעוררת השראה. חוויה משמעותית, שתלווה אותן זמן רב לאחר מכן, ביחד עם חיוך גדול והרגשה טובה.

את האירוע הראשון קיימתי ביוני 2010 בסטודיו הסמוך לביתי (דאז) במזכרת בתיה ואליו הגיעו 150 נשים. ביולי 2010 כבר הגיעו 350 נשים, הבנתי שאני צריכה למצוא מקום גדול יותר ושהקולאז' סייל צריך לצאת מגבולות מזכרת בתיה. אל הקולאז' השלישי שערכתי, בביתה של נתנאלה ברחובות, הגיעו כבר 2000 איש. מאז נדד הקולאז' והתמקם בכל פעם בלוקיישן אחר ובכל פעם סחף אחריו אלפי נשים למקומות חדשים ומרגשים אחרים, לחוויה שנרקמה בהמון תשומת לב, כל פעם במקום אחר.

חדשנות והפתעות תמיד גירו והסעירו אותי, מה שהוביל אותי באופן טבעי להטמיע אותם גם בבסיס ערכי אירועי הקולאז'.

בעקבות התגובות הנהדרות והקהל המדהים והגדל שמגיע לקולאז'ים, הבנתי שכחלק מהגדילה אני צריכה לצרף אל צוות ההקמה של הקולאז' סייל גם מפיק ומעצב אירועים. מישהו מוכשר ומקסים, שאהנה לעבוד איתו (התהליך חשוב לא פחות מהתוצאה), אעריך את דעתו ואת החלטותיו, שיוכל להחליף אותי בחזית ההפקה והלוגיסטיקה ולתת לי להתמקד במה שאני הכי אוהבת לעשות. בבחירת במציגים, בבניית הקונספט, בכתיבה, צילום והזמנתכן לאירוע.

דרור ואני עמלנו על ההפקה הזו ימים כלילות. בחנו עשרות לוקיישנים מוטרפים וחיפשנו את החוויה המושלמת שתרגש אתכן ותשאיר לכן זיכרון של חוויה מדהימה. כשקרן מגן (לקוחת קולאז'ים ותיקה) הזמינה אותי אל ביתה בכפר הס והציעה אותו כלוקיישן לקולאז' הסתיו, בחנתי ביחד עם דרור את כל כל הפרמטרים ותכננו אירוע מרהיב המבוסס על תחזית של 8000 - 4000 אנשים. 

הפקת הנמלים (הבאמת מטורפת) הזו, בניצוחו של המאסטרו דרור גולן, העסיקה עשרות ידים עובדות. במהלך כשבוע, הדיירים יצאו לנופש בחו"ל והבית הפך לזירת הפקה רותחת. כל פינה בבית צולמה ע"י צוות ההפקה ונארזה בקרטון יעודי עם רישום מדוייק (כדי שניתן יהיה להחזיר את המצב במהירות לקדמותו). הקירות בקומה התחתונה סויידו, חלק מהרהיטים הועברו ביחד עם הארגזים לאיחסון, ארונות נארזו ופונו מהבית. משאיות מלאות ציוד, תאורה, גנרטורים, גז, ציוד צילום (ומה לא...) זרמו אל הבית.

צוות בינוי מיוחד החל להקים מתחם סוכות קונסטרוקטיביות, שהותאמו כל אחת לצרכי המציג שבתוכה. המציגים החלו לזרום אף הם אל הבית בסדר מופתי, כל אחד פורק כמויות אדירות של סחורה ומקים ביתן מעוצב ומושקע. כמויות אדירות של עציצי ענק זרמו אל תוך הבית ישר ממשתלת המגדלת (יעל רם) והכניסו המון ירוק פראי לכל פינה בגן. מגרשי חניה מיוחדים אותרו ברחבי הישוב, שוטחו והותאמו במיוחד לאירוע. טרקטורים פינו וישרו אדמה. שלטים הוצבו, מפות התמצאות הודפסו, סדרנים תודרכו. הפכנו וחשבנו על הכל, באמת. ההפקה היתה ערוכה לתחזית אופטימית של 8000 איש, שהיו אמורים להגיע במשך יומיים לאירוע.

בעוד שעשרות אנשי ההפקה עומלים בבית בכפר הס, עמלתי גם אני, מתוך ביתי שלי בקיבוץ גבת, שבעמק יזרעאל. עמלתי במשך שבוע בודד אחד, בעזרת מחשב, מקלדת ועכבר (סקופ: אני מדפיסה הכל עם אצבע זריזה אחת...), בכדי להזמין אתכן, הקהל העצום והנפלא שלי, להגיע לאירוע הבאמת מדהים שתכננו עבורכן.

תהליך השיווק נעשה על ידי בהתאם לרוטינה הקבועה, כמו לפני כל קולאז'. דף האירוע בפייסבוק נפתח זמן קצר לפני האירוע וזכה לכ-1500 אישורי הגעה (כרגיל). 3 פוסטים הועלו בבלוג שלי (כרגיל) במהלך השבוע שלפני הקולאז'. לכאורה לא היה שום רמז על רמת ההיענות הגבוהה, בפועל, עבודת הקידום בפייסבוק, באינסטגרם ובבלוג שלי הביאה קהל עצום במספרים שלא יאמנו, כ-15,000 איש.

הנעלם הגדול, שמעסיק אנליסטים בכל תוכנית עסקית, הוא כמה אנשים יגיבו באופן אקטיבי ויגיעו לאירוע. ההערכות שהתבססו על נתונים קודמים, ועל עליה מתמדת ויציבה ב-3 השנים האחרונות, לא רמזו על האפשרות שכמות האנשים שיגיעו בפועל תהיה כפולה מההערכה האופטימית שלי. אפילו אני, בחורה אופטימית שמכירה ומחוברת היטב לשטח ואליכן, הקהל שלי, לא דימיינתי שאצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים, שיגיעו מכל רחבי הארץ במטרה להנות ולקחת חלק בחוויה הזו.

ביום הראשון של האירוע, נהרו אל הבית כמויות של נשים, היה צפוף מאוד, בעיקר בתוך הבית (שם הציגו חצי מהמציגים), נוצרו פקקים גדולים בדרך ובתוך כפר הס, החניה נסתמה, חניות פרטיות של תושבים נחסמו וגם השלטים הרבים שהצבנו במקום (שוב ושוב) נעקרו ע"י שכן עצבני. הזעקנו את קב"ט הישוב והמשטרה בכדי לטפל בתנועה הפנומנאלית שהגיעה למקום. ההפקה התמודדה עם פיתרונות נקודתיים ופיתרון משברים תוך כדי האירוע, בעוד שהאירוע המשיך לפעול.

התגובות הרבות שקיבלנו תוך כדי היום הראשון, הובילו להסקת מסקנות מהירה והכנות ליום הפעילות הבא. ההפקה קבלה שתי החלטות משמעותיות, בעקבות הסקת מסקנות האירוע. ההחלטה הראשונה היתה לא לאפשר כניסת רכבים של מבקרות הקולאז' לכפר הס. גייסנו מגרשי חניה רחבים מחוץ לישוב ואירגנו שירות הסעות עם אוטובוסים (שאטלים), שהסיעו את האורחות ממגרשי החניה לאירוע ובחזרה. מחסומים הוצבו בכניסות לכפר הס וסדרנים כיוונו אל מגרשי החניה. דיילת עם עמדת שתיה המתינה לאורחות במגרש החניה וחילקה להן מים ומפות התמצאות.

ההחלטה השניה היתה לווסת כמות אנשים בכניסה אל תוך הבית עצמו. הצבנו דיילות בכניסות לבית, שויסתו את הכניסה לבית, בהתאם לתפוסה בפנים. עדיין היו הרבה נשים בבית, אבל המצב היה תחת שליטה.

בחוץ הוספנו עוד פינות ישיבה רבות ושימשיות, שבתי (מא.אור) הביאה בעצמה ביום שישי בלילה.

נערכנו לקהל הגדול כמיטב יכולתנו במסגרת ההיערכות מחדש. יחד עם זאת, כשעה וחצי לאחר התחלת האירוע, בשעה 10:30, כשהבנו שכל מגרשי החניה מלאים ושאנשים מצליחים להכנס למושב, עומדים לפקוק אותו שוב ולחסום מעבר של כלי רכב ואוטובוסים שלנו, לקחתי החלטה והעלתי פוסט תקדימי בפייסבוק הקורא לקהל שבדרך, שלא להגיע יותר לאירוע ולעקוב אחר עדכונים נוספים מהשטח.

אני מודעת לתיסכול ולאכזבה של אלו שרצו להגיע לאירוע ונאלצו לשנות תוכניות. יחד עם זאת לא סגרנו את שערי האירוע. כמות האנשים שנכחו בזמן זה באירוע עדיין היתה בהיקף עצום. הייתי חייבת לקחת אחריות ולדאוג לאנשים שנמצאים כבר באירוע ולשלוות התושבים בכפר הס. בהמשך היום העיניינים נרגעו ומי שנכח באירוע נהנה. אנשים רבים שהיו בשישי הגיעו גם בשבת וידעו להעריך את המאמץ שיושם בשיפור מהיר מהיר ויעיל של  התובנות.

קראתי כל תגובה ופניה שקיבלתי בעקבות האירוע, אני ברת מזל על כך שאתן משתפות אותי במשובים אכפתיים וכנים. אני רואה את התמונה החדשה ואת המסקנות הללו, לוקחת לתשומת ליבי ומתכוונת לישם ולהפתיע לטובה כבר באירוע קולאז' החורף, שהוא הקולאז' הבא.

בימים אלו, עוסקים צוותי הקולאז' בתיכנון הפקת החורף שלנו, שתתמקד (בין שאר הערכים) גם ביצירה של חווית קניה מאווררת, רחבה ונעימה. המקום הפיזי יגדל באופן משמעותי, ימי הפתיחה והשעות יתארכו בהתאם לדרישה, החניה וכל התיכנון הלוגיסטי יתאימו את עצמם למימדים החדשים של אירועי הקולאז'. אכן גדלנו מאוד באירוע האחרון, הכאבים שהיו כרוכים בגדילה הזו הם כאבי גדילה וצמיחה והם באמת כואבים.

אני עסוקה בימים אלו בתיכנון הצמיחה של אירועי הקולאז'. בוחרת כמו תמיד את המוכשרים והטובים ביותר, ללא פשרות, גם בתחום ההפקה והתשתיות. במקביל אני נערכת גם לקולאז' האביב ולקולאז' הקיץ. אם יש לכם הצעות לשיתופי פעולה ו/או ללוקיישנים לקולאז' במתכונתו הגדולה, החדשה והמורחבת, מקום מקורה שיוכל להכיל כמויות ענקיות של מבקרים, מציגים וחניה אינסופית, אשמח שתשלחו לי למייל studio.karenshavit@gmail.com ואבחן את המקום.

חשוב לי להדגיש שלצד הקשיים שהבאתי כאן לידי ביטוי, התקיים לו אירוע יפיפה, שלא נחסך ממנו דבר, שתוכנן ועוצב בסטנדרטים הגבוהים ביותר, כזה שאני יודעת שרוב המבקרים שהגיעו נהנו ממנו מאוד.

אני מזמינה אתכן לצפות בקליפ קצר שצולם בקולאז' הסתיו, תוכלו לקבל פרספקטיבה למעט ממה שהתרחש שם:

את הסרט צילם אבי חי בשיטת הסטופ מושן. העריכה המצויינת היא פרי עבודתו של אבי דיין, אני מזמינה אתכן להכנס לעמוד הפייסבוק החדש שלו, לעשות לו לייק גדול ולהחשף לעוד עבודות של הבחור המוכשר מוכשר הזה.

את כל הצילומים היפים שבפוסט, צילמה ברוב כישרון וחן - הגר דופלט, תראו כמה יופי היא אספה אל עדשת מצלמתה.

תודות:

לקרן מגן - על שפתחה את ביתה בשמחה, בזכות אהבתה ליופי, לאמנות לעיצוב ולאנשים. תודה על האמון, על  אירוח מדהים ונתינה מכל הלב.

לדרור גולן - על הפקה מרשימה ועיצוב מדוייק, על הדרך, על האיכפתיות ועל תחושת השותפות. על זה שגם כשקשה, אתה תמיד יודע להוציא אותי עם חיוך. תודה גם לעומר וצוות הקומנדו שהפעלת באירוע, תענוג לעבוד עם אנשים כמוכם.

להגר הולצמן - חברתי הקרובה ו"פותרת המשברים" שלי. על זה שאת אוהבת, אכפתית ומלווה אותי ברגעים השמחים וברגעים הקשים.

למורן שמבר - יד ימיני והעוזרת האישית המדהימה שלי, שתמיד יהיו לנו חלומות חדשים להגשים ומשהו טוב לצפות לו (הודו!!!).

לעדי יגודה - מעצבת ומנהלת הסטודיו שלי - תודה שאת מחליפה אותי ומפנה אותי להמשיך קדימה.

לכל המציגים המוכשרים והמקסימים שהשתתפו באירוע, לאלו שמלווים אותי באש ובמים תקופות ארוכות וגם לחדשים והמרגשים שהצטרפו לא מזמן. אני מעריכה את המיקצוענות חסרת הפשרות שלכם ואת ההתנהלות הנעימה מולכם.

תודה לכן, הקהל הגדול, הנפלא והמרגש שלי, על שאתן סומכות עלי ומגיעות לכל אירוע ואירוע. אתן ההשראה שלי לאירועים הבאים.

תודה לתושבי כפר הס על ההבנה והסובלנות שגילתם, מתנצלת על כל קושי שנגרם ומבטיחה שלא לעולל זאת לכם שנית...

תודה לספקים, לבנאים, לגולה, לאנשי התפעול, השמירה, לג'וש, לתומר ברנובסקי, לבתי מ"א.אור", לנהגי האוטובוס, לסדרנים ולקב"ט משה אלמוג, שהציל את המצב, שוב, ושוב ושוב.

תודה אחרונה ומיוחדת לעידן בעלי, לעלמה ונגה האהובות, לאמא שלי מיקה, לעדה ואורי ולכל מי שתמך בתא המשפחתי שלי, בזמן שביליתי בחזית.

את השבועיים האחרונים הקדשתי למנוחה, למשפחה ולחברים. הערב אני עולה על טיסה שתביא אותי מחר בבוקר בפעם הראשונה להודו. אני נוסעת בכדי לנוח, להתמלא בהשראה, לתכנן את קולקציית הבדים החדשה שלי, לתערוכה ולפגישות עם ספקים.

כבר 40 שנה אני שומעת על הודו ורואה אותה דרך עיניים של אנשים אחרים. הפעם אני נוסעת עם מורן שמבר, שתלווה אותי במסעי הראשון אל הארץ המורכבת והמטורפת הזו. מעניין לראות איך תהיה ההודו שלי ומה אביא איתי מהמסע הזה.

אני מזמינה אתכן לעקוב אחרי בשבועיים הקרובים באינסטגרם ובעמוד הפייסבוק של טוב ויפה. אז אם עדיין לא נכנסתן לעמוד העסקי שלי בפייסבוק, זה הזמן להכנס ולעשות לי לייק. בתמורה, אני מבטיחה לשתף אתכן בהשראות שלי ובמסעי הקרוב להודו. אני מזמינה אתכן להצטרף אלי למסע.

נאמסטה