מחזות לא פשוטים עלו מפיד הפייסבוק שלי בשבועות האחרונים. המראות השתנו, הקולות התחדדו והדאגה רבה. מיום ליום נעשה כאן מאתגר יותר ויותר. מחפשת את שביל הזהב שיוביל אותי בזהירות אל חלקת אלוהים השפויה שלי.

טוב ורע הם מונחים יחסיים, מנוגדים ומגדירים זה את זה. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני ממונה על "הטוב והיפה". מתעקשת תמיד לזהות את הזוית האופטימית, את היופי בחיים, משהו ששווה לשאוף אליו, להתאמץ עבורו, מודה שבימים האחרונים התפקיד שלקחתי על עצמי מאתגר מתמיד.

הפוסט הזה מוקדש לכל מי שכמוני, מחפש את הטוב והיפה, בתקווה שכמה רגעים של יופי ואור ימלאו אתכם באנרגיה של תקוה וגעגועים לימים אחרים, טובים ויפים יותר. ימים של השראה ולא של מלחמה.  

אני מחזירה את גלגל חיי אחורה לכמה שבועות (בבלוג הזה אני כל יכולה) ומתרפקת על געגועים לחודש יוני. חודש של יופי, שמחה ושפיות, משהו להתגעגע אליו. זה קרה רק לפני חודש וזה מרגיש כל כך מזמן.  חודש יוני - חודש יום הולדתי.

פרק א'  - שבועות בעמק יזרעאל, זה לא סתם "עוד חג".

בשמחה ובהתרגשות התעוררנו מוקדם בבוקר. קולות צחוק נשמעו מחדר הבנות, בשעה שהלבשתי אותן בשמלות הלבנות. התקשטנו בפרחים שקטפנו בגינתנו ויצאנו לחגוג החג הכי חקלאי בשנה.

טקס שבועות בביה"ס של עלמה היה מרגש ומרהיב. בכל שנה מופיעים ביכורי בית הספר הטריים (כיתות א') בטקס יפייפה ומעורר התפעלות. עלמה האהובה לקחה את התפקיד ברצינות גמורה וביצעה את המוטל עליה באופן מושלם. מזל שהבאתי איתי משקפי שמש גדולות וכהות.

את ערב החג חגגנו במקום האהוב עלינו ביותר, בביתנו. שיתפנו את הבנות בהכנות והן מצדן נהנו מאוד.

כן, אני יודעת שזה חג של גבינות, אבל אצלינו גבינות זה קינוח.

\

פרק ב' - שיגרה נעימה, בית, טבע ומשפחה.

הקריירה שבחרתי לעצמי היא תובענית וסוחפת. חשוב לי לקחת נשימה עמוקה ומלאת אוויר בין פרוייקט לפרוייקט. את ה"חמצן" שלי אני שואבת מהדברים הפשוטים והטובים.

מהמשפחה, מהבית ומהחברים הטובים.

הקיץ החל ואנחנו מתענגים על הבריכה בקיבוץ. עלמה הפכה להיות דולפין קטן ופשוט לא רוצה לצאת מהמים.

את נגה אפשר לשחד בענבים...

אנחנו מבלים הרבה בבית, שמחים בחלקנו על כל הטבע הנפלא הזה שעוטף אותנו. הגינה משמחת אותנו בכל יום, מביאה איתה הפתעות מרגשות.

במיוחד אני אוהבת את שעות הבוקר. כשאני נשארת לבד בממלכה שלי. מקלחת טריה, גלביה חדשה ואפשר להתחיל את היום. 

פרק ג' - לפעמים הבית הוא גם מקום העבודה

ואני לא מדברת רק על פינת העבודה. יש ימים שבהם הבית שוקק פגישות ועבודה.

לאחרונה הצטרפה אל חיי תוספת משמעותית. את טבע הררי, מנהלת הסטודיו שלי ויד ימיני מצאתי, ממש כמו את כל הדברים הטובים, מתחת לאף. דרכנו הצטלבו "על השביל" בקיבוץ גבת. מה הסיכוי שהבחורה היפה, האינטיליגנטית, המוכשרת והמקסימה הזו תסתובב כאן בקיבוץ שלי? תחפש הרפתקאות מסעירות ותמצא אותן איתי? נראה לי שזה זיווג שנעשה בשמים, או במקום גבוה אחר.

טבע נכנסה אל העסק בשיא עונת הגלביות ומיד נשאבה אליו בעוצמה, שהפתיעה אפילו אותי. היצור שלנו גדל והשתפר והממ"ד בבית הפך באופן זמני למחסן גלביות. התחלנו לספק גלביות לחנויות (שלי דהרי ומריונטה בשוק הפשפשים ביפו ונקודה בכפר בעשרת), להעלות דגמים לחנות המקוונת ולבנות תוכנית עסקית לחנות הפופ-אפ הקייצית שלנו בשנקין 33 ת"א.

גם שירות לקוחות חדש נוסד אצלנו "חברה טלפונית" שעונה ללקוחות וגם מסייעת לבצע הזמנות של גלביות במשלוח הביתה. השנה גם ביטלנו את דמי המשלוח והמחירים זהים בכל נקודת מכירה.

האיזולטור התעורר מנמנמת החורף שלו וכעת הוא עמוס ושוקק חיים. במהלך השבוע הוא משמש כסטודיו עבורינו ובסופ"ש הוא הופך לחנות. פותח את דלתותיו לאורחים שזורמים אליו מכל הארץ, כאלו שמרגישים צורך לבוא, למדוד ולמשש. מסתבר שיש לי לא מעט לקוחות, שאין להן שום בעיה להכנס למכונית ולנסוע שעה, שעה ורבע כדי למצוא את הגלביה המושלמת עבורם.

ולמי שלא מחשק לו נסיעה לעמק יזרעאל, יש אופציה מפתה לא פחות. הזמנה באינטרנט, בחנות שבאתר שלי, היא אופציה קלה ומהירה. אם ניתקלתן בשאלה, או חוסר ודאות במהלך ההזמנה, אתן מוזמנות להנות משירות הלקוחות שלנו "חברה טלפונית" (050-9474785), שתשמח לסייע לכן לקלוט את ההזמנה בקלות.

מרגע שעלו הדגמים החדשים לאתר, נרשמה היסטריה ועומס הזמנות שכמוהו לא ראיתי מעולם. המלאי הגדול שלנו הצטמצם במהירות, אבל אל דאגה, אנחנו תופרות כל הזמן עוד ועוד.

במקביל לגלביות שעלו בחנות שבאתר, העלתי קמפיין קטן וחמוד, שיצרתי (בעצמי) לפייסבוק. כמה באנרים באווירת רטרו האהובה עלי, שמתייחסת להיסטריה (שמצחיקה אותי) סביב הגלביות. אני חייכתי למראה הקמפיין הזה, מקווה שגם אצלכם זה יעלה חיוך.

פרק ד' - בימים שאנחנו על קו יפו - עמק יזרעאל

טבע ואני מסתובבות בכל הארץ, עסוקות מתמיד, מגלות דרכים חדשות ומעניינות. את התמונה שלמעלה אני אוהבת במיוחד, למרות שיצאתי שם מוזרה... היא מזכירה לי power couple אחר, את שרלוק הולמס וד"ר ווטסון.

נוסעות עם ה"גלביה מובייל" שלנו ומפזרות את היופי שיצרנו במקומות שאנחנו אוהבות. בשוק הפשפשים: גלביות לנשים אצל שלי דהרי וגלביות לילדות, אצל מריונטה השכנה.

ואם כבר אנחנו בפישפשים, משתדלים לתפוס את ה-happy hour בשאפה בר.

פרק ה' - ימים שבהם אנחנו טוות קורים של יופי.

לקראת הקמת חנות הפופ-אפ החדשה שלי בשנקין, אנחנו מתכוננות להפקת צילומי קטלוג הגלביות שלנו. ביקור מקדים בלוקיישן, שהוא גם ממש לא במקרה ביתה החלומי של הסטייליסטית המטריפה שלנו, הגר גולדמן בקיבוץ יפעת. תיראו כמה רצינות הבחורה משקיעה בעבודה שלה.

בודקות את הלוקיישן גם מבחוץ

וגם נופשות על הדרך בגינה המהממת של הדר.

יום לפני, הדר מגיעה אלי בבוקר, אוספת ואורזת את ה"תבלינים" מהבית שלי. המטרה היא לערבב את הצבעוניות והאקלקטיות שלי עם הבסיס הלבן והרגוע של הבית שלה. הרקע הלבן מבליט את הדפסי הטקסטיל של הגלביות.

פרק ו' - יום של יופי ויצירה

לא אקדים את הבאות, רק הצצה קטנה לכמה תוצרים קסומים במיוחד, שצולמו ביום הזה.

j

צילום: אסף רביבו SOLANCE Creative Minds

פרק ו' - הי דרומה לאילת

יומיים לאחר מכן. שאריות של פרחים טריים שאספתי מהגינה לצילומים. ארוחת בוקר למשפחה, אני אחראית על טיגון הלחם. ההנאות הקטנות מהדברים הפשוטים של החיים עושות לי את זה לפעמים יותר מהגדולים.

היום זה יום מיוחד. מעמיסים מכונית ויורדים דרומה. ממש דרומה לאילת. חופשה משפחתית שהוזמנה מבעוד מועד, לכבוד יום הולדתי שחל בסופ"ש הקרוב.

עידן נוהג, הילדות שרות מאחור "הי דרומה לאילת" ואני מנמנמת קלות מקדימה, מתחילה להוריד הילוך ולתת ל-mode חופש להשתלט על העיניינים.  בחרנו לנסוע על כביש הערבה. הנוף המצהיב על רקע הגדר הירדנית מזכיר לי נשכחות, את הדרך לסיני. 

אני מקבלת הודעה לנייד משלי גרוס, המלבישה (בלוג האופנה האהוב עלי): "הפוסט באוויר :) " העין החדה שלה קלטה כמה תמונות שהעלתי מיום הצילומים של הגלביות. היא ביקשה כמה תמונות נוספות וכהרף עין רקחה מהן פוסט מרגש. אני משתפת גם אתכם. את הפוסט הזה קראתי בדרך לחופשת יום ההולדת שלי באילת, עם חיוך גדול על השפתיים, במיוחד לאחר שראיתי איזה קליפ היא הקדישה לי בסופו.

אנחנו מגיעים לאילת למלון שהחברים שלנו בחרו עבורינו ונפגשים איתם בלובי. אני מוצאת את ישרוטל ים סוף בחוף אלמוג, כלא פחות ממפתיע. הגעתי עם ציפיות נמוכות מראש. מודה שהרומן שלי עם אילת נקטע בערך בגיל 17, אבל הפעם זה נראה מבטיח במיוחד.

המלון הוקם על שרידיו של מלון אמבסדור המיתולוגי, ממש מעל מועדון הצלילה מנטה בחוף אלמוג. כאן התגוררו במהלך השנים אלפי צוללנים שהגיעו לאילת כדי ללמוד לצלול. המקום עבר שיפוץ יפיפה לפני שנה והוסב להיות "מלון משפחות שקט".

לא תמצאו כאן צוות הווי ובידור, גם לא "אגדו" מסביב לבריכה.

המקום מעוצב בקווים זנים נקיים ונעימים, מאפשרים גם לעין שלווה ומנוחה. כשעובדים עם קונספט של פשטות עיצובית, חומרים טבעיים והרבה אור וירוק, קשה מאוד לטעות. הכל חדש, נעים ומזמין.

הדקלים של שלי גרוס מציצים מכל פינה.

אנחנו נהנים מרגעים נעימים של קרבה. ים, בריכה, אוכל טעים, חברים טובים ומנוחה.

אחרי שבדקנו את כל המתקנים האחרים, מירב ואני מחליטות לבדוק גם את הספא. את מתנות יום ההולדת שלי המרתי בטיפולים. כל יום טיפול, לפעמים גם שניים. ממליצה בחום לאמץ את המנהג.

בבוקר יום ההולדת שלי (ה-21 ביוני), אני מתעוררת אל תוך גוש מתוק וריחני של ילדות בין הסדינים. גיל 42 נראה מזמין מתמיד. חיבוקים ונישוקים זאת המתנה הכי שווה שאמא יכולה לבקש מהבנות שלה. אני מבקשת ומקבלת מלוא החופן.

את הבוקר אנחנו מבלים ב"דולפין ריף", לא רחוק מהמלון שלנו.

בערב, אנחנו חוזרים שוב למקום לבילוי מושלם ב"סטלבט על המים". אל תיבהלו מהשם... מדובר במתחם בריכות טבעיות נפלאות, שבו מומלץ להתמסר גם לטיפולי גוף במים. המסרתי לטיפול וואטסו, ברור....

את הארוחה הכי טובה שלנו באילת אכלנו במסעדה פיצפונת ומעולה, ,המסגר 5, שממוקמת באזור התעשייה של אילת.

המסגר 5 הוא ביסטרו צעיר ומפתיע בעיר הקיט הדרומית. שני השפים הצעירים, ליאור רפאל וענבר שפירא, מציעים כאן מנות מעולות והכל בחלל גדול שרובו מוקדש דווקא למטבח הפתוח. התוצאה היא אחת המסעדות הכי יוצאות דופן, נעימות ומוצלחות שיש, לא רק באילת אלא אולי אף בישראל כולה. מקום מקסים וביקור חובה כשאתם באילת, גם אם קצת יקר.

הרמנו כוסית לכבוד היום הולדת שלי והעסק החדש של יקי בירושליים והיינו מבסוטים לאללה.

פרק אחרון להיום - חנות הפופאפ הקייצית החדשה בשנקין

בסוף חודש יולי, בתוך כל הטירוף והכאוס, פתחתי חנות קונספט חדשה בת"א. במתחם חנות הפופ-אפ SPOTLIGHT הקמתי חנות קטנטנה לפרק זמן מוגבל בהחלט של 4 שבועות. חנות של הגלביות שלי ועוד אביזרים משגעים שאספתי, יצרתי והבאתי איתי במיוחד.

התלבטתי מאוד אם לפתוח את החנות או לא בעקבות המצב. לאחר שפתרתי (עם הרבה מזל!) את הקשיים התפעוליים, קיבלתי החלטה לעזוב את ביתי השקט בעמק ולהגיע אל לב ת"א, כדי לחבק, לחזק ולעודד את הנשים הנהדרות, שאמונות על אחת החזיתות הכי חשובות שיש, חזית העורף, הבית, המשפחה והילדים. החנות שלי הפכה בימים הקשים הללו לאי צלול של שפיות, בהירות וצבעוניות עבור מאות נשים שהגיעו אלי לשנקין להתחדש ולמלא מצברים.

מצאתי את עצמי מוקפת בנשים מדהימות, אמהות לבנים שמשרתים בחזית, נשים של, חיילות ובנות. ניהלנו שיחות מעצימות ועודדנו אחת את השניה שלא להישבר, לנסות ליצר שיגרה גם בתוך כל הכאוס, לשמור על שפיות, לאסוף אנרגיות והכי חשוב: לדבוק בחיים. בפוסט הבא אשתף אתכם בפרוייקט המדהים הזה, על כל היבטיו המורכבים (רמז: המילה מורכב, מעולם לא היתה מורכבת יותר).

בנתיים, אני עדיין כאן בת"א, לזמן מוגבל עד ה-22 באוגוסט. אני מזמינה אתכן להגיע אלי לכאן, זאת הזדמנות נהדרת עבורי לפגוש אתכן בגובה העיניים, באינטימיות של אחת על אחת, להכיר אתכן, הקוראות שלי, באופן אישי ופרטני. אני נמצאת בחנות בימי ראשון (כל היום), שני (עד הצהריים), חמישי ושישי. בשאר הימים נמצא במקום הצוות המופלא שלי, שינעים לכן את הביקור.

גם היום, כמו בכל יום חמישי, אני נמצאת כאן עד השעה 22:00, כדי לאפשר גם לנשים העסוקות שבינכן, להגיע עד מאוחר.

שנקין 33 תל - אביב, מתחם SPOTLIGHT, בצמוד לאורנה ואלה.

ראשון - רביעי 10:00 עד 20:00

חמישי - 10:00 עד 22:00

שישי: 9:00 עד 16:00

חנות לזמן מוגבל: 27 ביולי - עד ה-22 באוגוסט

אתן מוזמנות לאשר הגעה ולהתעדכן בדף האירוע בפייסבוק.

מצפה לראותכן,

שלכן,

קרן